בלוג הספרייה של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות

ספריון – ספטמבר 2021

2 בספטמבר 20212 בספטמבר 2021nogadvirכתיבת תגובה

הספריון
פרסום חודשי על ספרים חדשים, מאמרים מעניינים ושאר עדכונים

הודעות הספרייה

פעילות הספריה במהלך תקופת החגים

בימים א-ה בין השעות 16:00-09:00 (למעט ערבי חג וחג)

ספרים חדשים

הצצה לחלק קטן מהפרסומים החדשים שהתווספו וממתינים לכם עם המדפים. לרשימת הספרים החדשים בקטלוג הספריה

הצצה לספר

לפני מספר חודשים התקבלה בספרייה תרומה עצומה ומרשימה של כ- 500 ספרים מבית הספר ומרכז התרבות "בסיס לאמנות ותרבות" שנסגר. תרומה זו כוללת ספרים העוסקים בהיסטוריה של האמנות, מגוון רחב מאוד של מדיומים (ציור, פיסול, הדפס, מיצגים, צילום, וידאו ועוד…) וקטלוגים של תערוכות שהוצגו בארץ וברחבי העולם. בימים אלו סיים צוות הספרייה לקטלג, למפתח ולצרף את הספרים לאוסף וזוהי הזדמנות להציץ לאחד מהם. הבחירה בספר אחד בלבד לא הייתה פשוטה אבל הכריכה משכה את תשומת ליבי והכותרת עוררה סקרנות ועניין.

כריכת קטלוג התערוכה *"סיפורי התנ"ך בציור המוסלמי"*

**אדם וחוה מגורשים מגן-עדן** מתוך *"גן המאושרים"* מאת פוצ'וטלי, תורכיה המאה ה- 18

בשנת 1991 הוצגה במוזיאון ישראל תערוכה של ציורים מוסלמיים המציגים תמונות מתוך סיפורי התנ"ך. המוצגים בתערוכה הינם מאזורי הודו, תורכיה ובעיקר איראן. הציור המוסלמי שימש בעיקר לאיור ספרים, ומטרתו של האמן הייתה ליצור את התיאור הדקורטיבי והעשיר ביותר באלמנטים כך שימשוך וירשים את הקורא. לכן הציורים לא נדרשו להיות ריאליסטיים ומדויקים מבחינת הנראה בטבע או הפרטים האנטומיים של הדמויות. נושאי הציור הינם סיפורי התנ"ך, המכונים בערבית אסראאיליאת, כפי שהם מובאים בכתבים אסלאמיים שונים. הסיפורים והדמויות מקורם במסורת היהודית אך במקרים רבים הם עברו שינויים והרחבות בהתאם למוטיבים ברוח התרבות הערבית והדת המוסלמית.

הקוראן, שמביא את בשורת הנביא מוחמד כולל גם סיפורים על דמויות קדומות מהמסורת היהודית שנתפסות כנביאים (אדם, נח, אברהם, משה, דוד, שלמה וכו'), שכן על-פי הכתוב בקוראן, לכל אומה קם נביא שנשלח מאלוהים להנחות אותה בדרכה של הדת המונותאיסטית. עניינו של הקוראן במוסר ההשכל שניתן להפיק מסיפורי התנ"ך ולכן העיקר אינו באירועים ההיסטוריים והצגתם הכרונולוגית אלא בנפשות הפועלות. סיפורי הנביאים הפכו לסוגה ספרותית ייחודית באסלאם ובדורות שאחרי הקוראן הם עובדו והורחבו תוך שילוב תכנים ואישים נוספים, הקניית אופי אסלאמי והוספת סממנים עממיים בכדי להתחבר לקוראים.

בעוד שבנצרות לציור ולפיסול הפיגורטיבי מקום חשוב ומשמעותי בפולחן, באסלאם לא יימצאו עיטורים במסגדים, על קברים ובכתבי הקודש: הקוראן והחדית'. למרות זאת, בחייהם הפרטיים והרחוקים מעיני הציבור נהגו סולטאנים, אנשי חצר ושליטים לקשט את חדרי ההרמון בארמונותיהם והזמינו כתבי יד מאוירים. ההתפתחות האמנותית של הציור המוסלמי התרחשה בחצרות החברה הגבוהה ובתי המלוכה שבהם הועסקו מאיירים, קליגרפיים, מעטרים וכורכים.

**יונה והדג.** מירח'ואנד, בגדאד, המאה ה-17

רשימת מקורות

ברוש, נ' (אוצרת) (1991). סיפורי התנ"ך בספרות ובאמנות המוסלמית בציור המוסלמי [קטלוג תערוכה]. מוזיאון ישראל.

שוסמן, א' (2006). הצצה את עולם "סיפורי הנביאים" במסורת האסלאם: עיון בקטע מתורגם מתוך סיפורי הנביאים (קסס אל אנביאא) למוחמד בן עבדאללה אל כסאאי. ג'מאעה, 15, 87-109.

ספריון – אוגוסט 2021

5 באוגוסט 2021nogadvirכתיבת תגובה

הספריון
פרסום חודשי על ספרים חדשים, מאמרים מעניינים ושאר עדכונים

ספרים חדשים

הצצה לחלק קטן מהפרסומים החדשים שהתווספו וממתינים לכם עם המדפים. לרשימת הספרים החדשים בקטלוג הספריה

הצצה לספר

בהשראת המשחקים האולימפיים בחרתי להציג את ספרה החדש של סימה זך, עיון ועניין בפסיכולוגיה של הספורט. הספר עוסק בשלושה היבטים של העיסוק בספורט: קוגניטיבי, חברתי ורב תרבותיות. אני מביאה סוגיות שונות שנסקרות ונידונות בהרחבה בספר.

מחקרים רבים בדקו את הקשר בין פעילות גופנית ופעילות קוגניטיבית. פעילות גופנית מעלה את זרימת הדם במוח ומגבירה את רמת הנוירוטרנסמיטורים הנחוצים לתפקוד הקוגניטיבי. פעילות גופנית משפיעה לא רק על מבנה והתפתחות חלקים שונים במוח, אלא גם על תפקודי המוח עם יכולות גבוהות יותר של קשב, עיבוד מידע ושליטה קוגניטיבית.

שיעורי החינוך הגופני הינם מאוד חשובים בתרומתם להתפתחות הקוגניטיבית, אישית, רגשית וחברתית של ילדים. במסגרת שיעורי הספורט ניתן להעצים את התלמידים לא רק בבחינת מדדי הישגיות, אלא גם מבחינת הערכה עצמית, יוזמה, מוטיבציה להתמדה והשקעה ודימוי גוף. הפעילויות בשיעורי הספורט הינם הזדמנות של התלמידות לעסוק בפעילות משותפת ומתוך כך לפתח מיומנויות חברתיות, שיח מכבד, אמון, מנהיגות והגינות.

קבוצה היא מערך חברתי שמתקיימת בתוכו תלות הדדית ביחס למטרה משותפת. בהקשר של קבוצת ספורט מתווספים גם מאפיינים ייחודיים של זהות המבדילה אותה מקבוצות אחרות, תחושות שייכות ואחווה, שפה ונורמות מקובלות. גם בענפי הספורט האישיים הספורטאי אינו לבדו, אלא המאמן, המנהל, הפסיכולוג, התזונאי וכלל המעטפת התומכת בו יוצרים קבוצה מכוונת מטרה. הלכידות והרוח הקבוצתית חיוניות ותורמות באופן חיובי לביצועים ולהישגים.

שונות ורב-תרבותיות הם במהותו של עולם הספורט, וכשפה בינלאומית, הספורט יכול לאפשר מפגש בין זהויות ואמצעי לקידום הכלה ושוויון. אולם גם כיום עדיין קיימים חסמים וסטריאוטיפים שמונעים ומדירים ילדות ונשים מהשתתפות רחבה יותר בספורט כאשר מקצועות מסוימים נחשבים "נשיים" ואחרים "גבריים". כמו-כן, ספורטאים מהקהילה הגאה מעדיפים להסתיר את נטייתם המינית ולחיות בבדידות חברתית ורגשית מחשש מאפליה והטרדות. בפני ילדים וילדות מרקע סוציו-דמוגרפי וכלכלי חלש ניצבים קשיים ואתגרים המהווים חסמים להשתתפות בספורט או גורמים לנשירה.

הספורט יכול וצריך להיות אמצעי לשילוב של "האחר" בחברה הרב תרבותית, לקדם לכידות חברתית, שוויון ושמירה על זכויות האדם. בשנים האחרונות יותר ארגוני וקבוצות ספורט מניפים את הדגל החברתי ויש לכך תהודה תקשורתית. הרבה תוכניות ספורט מגוונות פותחו ויושמו ברחבי העולם לצורך השגת מטרות הקשורות בחברה והסביבה, אוכלוסיות בסיכון, רב-תרבותיות, שלום ושוויון. ההשפעה אינה רק על המעורבים באופן ישיר בתוכניות אלו, אלא יש לכך השפעה על מעגלים נוספים של המשפחה והקהילה.