ספריון – ינואר 2023

פרסום חודשי על ספרים ומאמרים מעניינים ועדכונים חשובים

הצצה לספר – פורקוגניטו: המוח העתידי

אנחנו עוסקים הרבה במה שהיה. תקופות שונות בחיינו, אירועים וחוויות, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות, אנשים שהכרנו, שהשאירו חותם על חיינו והמשיכו הלאה ועוד. הזיכרונות שלנו הם נכס משמעותי ואנחנו שואפים להיאחז בהם ולשמר אותם. אבל מה עם החשיבה על העתיד? כמה זמן אתם משקיעים בחשיבה קדימה, ולאיזה טווח עתידי? יום, שבוע, שנה, עשור?

ההנחה המרכזית לתפיסתו של דוד פסיג היא שאנחנו נמצאים בתקופה שבה עיקר הפעילות המנטלית שלנו מכוונת לחשיבת-עתיד וזאת בזכות כלים המאפשרים קודם כל לזהות דפוסים רחבים ולאחר מכן לצפות את ההתפתחות שלהם בטווחי זמן עתידיים שונים. הוא רואה בחשיבת-עתיד את "היכולת להעריך את כיוון התפתחותם של וקטורים שמוחשיותם הפיזית ברורה, אלא בעיקר היכולת להעריך את כיוון התפתחותם של וקטורים שאין להם כל סימן מוחשי ברור בהווה" (עמ' 22).

תחילתו של הספר בהצגת המנגנונים הנוירופיזיולוגיים והקוגניטיביים הקיימים במוחנו ומאפשרים את פעולת חשיבת-העתיד. למוח האנושי תשתית נוירופיזיולוגית המאפשרת מצד אחד גמישות ומצד שני מצב קבוע של חוסר מנוחה. בזכות תכונות ייחודיות אלו המוח שלנו נמצא בפעילות מתמדת שמטרתה לחולל תחזיות שיאפשרו לו להגיב ולהגיע לתאימות אופטימלית בהתאם לכל סביבה ומצב. מבחינה קוגניטיבית במוחנו מתקיים מגוון גדול של פעילויות מוחיות המאפשרות לנו לבצע חיזוי כלומר, לצֽפּות אירועים חיצוניים שונים ובכך להעלות את רמת ההתאמה שלנו לסביבה. את פעילויות החיזוי ניתן לחלק לשתי קטגוריות עיקריות:

תודעה אוטונואטית – מודעות של העצמי לכך שימשיך להתקיים בעתיד. תודעה זו מאפשרת לאדם להטיל את עצמו ונוכחותו לעתיד ובכך לפתח יחס אישי ומשמעותי לזמן עתיד.

פעולות מנטליות מכוונות עתיד-רחוק – יכולות המאפשרות לחזות אירועים שישתרעו מעבר להווה המיידי אל תוך העתיד הרחוק כמו אוריינטציית עתיד, חשיבת-עתיד אפיזודית ותכנון.

חשיבת-עתיד ראשונית מתפתחת כבר בשבועות הראשונים אחרי הלידה והיא מבוססת על ציפיות בלבד והתנסות אישית. התינוק מצפה שמה שקרה לו בעבר יתרחש שוב בעתיד, לדוגמא – התינוק בוכה ואז מישהו מגיע ונותן לו אוכל. השלב השני הוא החל מהשנה השנייה כאשר התינוק מסוגל לזהות דפוסים ולנחש מהו האירוע הצפוי הבא, הציפיות ההגיוניות אינן בהכרח מבוססות על התנסות אישית אלא די בהתבוננות. השלב השלישי מתפתח החל מהשנה הרביעית והינו מאופיין ביכולת לפתח ציפיות על ניסיון עבר אישי וסמלים ואנלוגיות שהתינוק קולט מהסביבה. בגילאים 7-5 שנים כבר מתפתחת היכולת של אוריינטציית-עתיד הכוללת תכנון ופיתוח הזיכרון להוציא לפועל פעולות וכוונות המיועדות לזמן עתידי ובהדרגה לאורך השנים טווח הזמן העתידי מתארך. רק בעשור השלישי לחיינו מגיעה יכולת חשיבת-העתיד לבשלות מלאה וניתן להסתמך עליה לצרכי קבלת החלטות אישיות או החלטות הקשורות להובלת אנשים אחרים. תהליך ההתפתחות הממושך מצביע על כך שחשיבת-עתיד הינה פעולת עיבוד מורכבת וזוהי מיומנות מסדר גבוה, הכוללת חלקים ומנגנונים רבים במוח ונדרש זמן רב בכדי לשזור את כולם יחדיו לכדי פעולה סימולטנית עם תוצאות מהימנות.

התוספות שפסיג מבקש להביא לתחום מחקר העתיד הן ראשית שאת מיומנות חשיבת-העתיד יכול האדם לפתח, לשכלל ולשפר באמצעות תוכניות התערבות ואסטרטגיות למידה. ושנית שיכולת חשיבת-עתיד כבר אינה עניינו של האדם הפרטי, אלא היא התפתחה למיומנות קולקטיבית של קהילות, תעשיות ותרבויות – את יכולת חשיבת-העתיד הקולקטיבית הוא מכנה פורקוגניטו. זהו למעשה השלב הבא בהתפתחות של מוח האדם כאשר חשיבת-עתיד הופכת להיות פעילות קולקטיבית הנתמכת על-ידי טכנולוגיות שמצד אחד יש יכולות לאסוף ולאגור כמויות מידע עצומות ומצד שני יכולות להנגיש את המידע לכל אחד ואחת מאיתנו. בתקופתנו הנוכחית, טוען פסיג, לאנושות בפעם הראשונה יש את הכלים הטכנולוגיים אשר מאפשרים לזהות דפוסים חדשים שחושפים כיוונים חדשים לעתיד ובטווח זמן רחוק יותר מתמיד.

פסיג, ד' (2013). פורקוגניטו: המוח עתידי. ספרי חמד.

ספריון – דצמבר 2022

תערוכה חדשה בספרייה

אוצרת התערוכה: אילנה איתן

תערוכה זו נולדה מתוך רצון לסכם שנים של עשייה ושיתוף פעולה עם המרצים והמרצות ולהעניק במה לעבודתם המקצועית המתרחשת במקביל לעבודתם במכללה. עשר מהמרצות נענו לאתגר. הן מסרו תצלום של חלל עבודתן וכמה מילים עליו ועל ה'אני מאמין' המקצועי שלהן. חדרי העבודה זכו לכינויים שונים כמו: "קליניקה", "סטודיו", "סטודיו ריפוי", "חדר עבודה", "חניה", "קלו-לייה", "פינה צבעונית לנפש", "קטקומבה".

הנכם מוזמנים להתבונן בצילומים, לעיין בטקסטים ולקבל כניסה אל אפס קצהו של מקום פרטי מלא בעשייה מגוונת הכוללת טיפול, יצירה, כתיבה, הגות וחיפוש השראה.

מרחב לנפש – דברי האוצרת

בקומת הספרייה של בית הספר לחברה ואמנויות-אונו, קמפוס נתניה, נחנכה החודש תערוכה חדשה שנותנת הצצה אל עולמן המקצועי של מטפלות המרצות במכללה דרך צילומי החדר שבו הן מבצעות את העבודה הטיפולית. עשר מהמרצות נענו לאתגר. הן מסרו תצלום של חלל עבודתן וכמה מילים עליו ועל ה'אני מאמין' המקצועי שלהן. דרך התבוננות בחדרים וקריאת הטקסטים, ניתן לראות כיצד כל חדר הוא עולם שלם העומד בפני עצמו ומשקף משהו מהאישיות והשקפת העולם המקצועית של כל מטפלת.

משתתפות:

אביבית בלס ברנס – אמנית רב תחומית ומרצה בכירה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות.

דר' אילנה לח-מטפלת באמנות, מדריכה, פסיכותפיסטית יונגיאנית, אנליטיקאית ומרצה במכללה.

ג'ניס שפירא-מטפלת באמנות בגישה יונגיאנית ומרצה בכירה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות.

דר' מיכל לב-בעלת התמחות בפסיכותרפיה משפחתית וזוגית אינטגרטיבית בטיפול בהבעה ויצירה.

מיכל פיטרמן שליט-מטפלת באמנות, פסיכותרפיסטית, ומוסמכת בשיטת ארנו סטרן.

דר' נורית צדרבוים-יוצרת וחוקרת רב תחומית, אמנית חזותית ומשוררת.

נטע שעיבי-בעלת תואר מ.א. בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת.

ענת גלעד-פסיכותרפיסטית באמנות, מרצה ומדריכה.

ענת עין דור-אמנית ומשוררת, מטפלת באמנות.

שבי מדזיני-מטפלת באמנות פלסטית ופסיכותרפיסטית.

מרחב לנפש – מחשבות על התערוכה / נגה דביר

לאורך השנים של התפתחות הפסיכואנליזה ניתן להצביע על שינוי בתפיסת ועיצוב חדר הטיפול. בהתחלה, ועל-פי תפיסתו של פרויד, חדר הטיפול היה צריך להוות סטינג אובייקטיבי ונטרלי תוך שימת דגש על נתק הן בין החוץ לפנים, היעדר רעשים וגירויים חיצוניים, והן בין המטפל והמטופל, כאשר המטפל אינו יושב מול המטופל ואינו יוצר איתו קשר עין. בהמשך כאשר תיאוריות יחסי אובייקט ותיאוריות בין-סובייקטיביות התפתחו הן שמו במרכז את הקשר מטפל-מטופל ובהתאם לכך השתנה עיצוב חדר הטיפול תוך התייחסות להתאמת המרחב למטופל ולחוויה שלו בתוך החדר. חדר הטיפול כבר לא יכול היה לשמש רק כמרחב פיזי, מוחשי וקונקרטי, אלא נוסף לו ההיבט המטאפורי שבו החלל וכל מה שבתוכו הופכים למיכל ולמרחב בטוח המאפשרים את התהליך הטיפולי. בטיפול באמנות נכנסים לחדר מרכיבים נוספים: חומרי היצירה והיצירות, שהינם בעלי נוכחות קונקרטית, ופעולת היצירה שמבחינה מטאפורית הופכת את הקשר מטפל-מטופל למערכת יחסים משולשת: מטפל, מטופל ופעולה היצירה (דוראני ואחרות, 2019).

בקרב מטפלים ומטפלות באמנות קיימת תמימות דעים שהחדר צריך לאפשר את ההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של המטופל אך אופן ארגון המרחב, התנאים הקיימים בחדר, פריסת חומרי היצירה והנגישות אליהם יהיו נתונים לאישיותו, תפיסתו וגישתו של המטפל. עם זאת, חשוב לציין שכאשר המסגרת הטיפולית היא בבית חולים, בית ספר, בית אבות, מרכזים קהילתיים וכדומה יכולה להיות גם תלות והשפעה של גורמים חיצוניים לטיפול (דוראני ואחרות, 2019). מון (Moon, 2002) מדגישה שהמטפלים הם הגורם האקטיבי ובעל המחויבות להפוך כל סטינג שהם ניצבים מולו למרחב עבודה והסבתו לסטודיו שיאפשר טיפול באמנות אפקטיבי עבור המטופלים. והיא מוסיפה שמבין ומתוך המרכיבים הפיזיים של החדר עולה רוחו (spirit) של הסטודיו שמאגדת את האיכויות הייחודיות שהמטפלת באמנות שואפת לממש בחדר: אווירה שבה כל אחד ירגיש שהוא מסוגל לביטוי יצירתי, מקום שבו תהליך היצירה הינו לא פחות חשוב מהתוצר היצירתי ושגם האדם היוצר וגם היצירה זוכים לכבוד.

בזכות המרצות שמשתתפות בתערוכה זכינו לקבל הצצה ולהיחשף לאופן שבו כל אחת ואחת מלקטת ובוררת מבין התיאוריות והגישות הטיפוליות המגוונות את הרכיבים שתואמים את תפיסתן המקצועית והאישית במטרה לממש את ייעודו של הסטודיו וליצור מרחב טיפולי. התמונות המוצגות בתערוכה משקפות מנעד רחב שבא לידי ביטוי גם באופן שבו קוראות המטפלות למרחבים שיצרו: קליניקה, חדר עבודה, סטודיו, ו"קלו-לייה". אני חושבת שהבחירה של המטפלות לכנות את המרחב שלהן במילים מסוימות אינו מקרי: המילה 'קליניקה' מתקשרת אצלנו להיבטים של ריפוי וטיפול, המילה 'סטודיו' להיבטים של יצירה ואמנות ו'קלו-לייה' מייצגת שיטת עבודה ויצירה ייחודית. ההדגש והייחודיות שבוחרת כל מטפלת להביא למרחב שלה בא לידי ביטוי בארגון שלו, באווירה שבתוכו ובאופן שבו היא מכנה אותו.

מהטקסט שכל אחת מהמשתתפות כתבה תפס אותי במיוחד האופן שבו הן מתייחסות אל ומדברות על הסטודיו. עבור חלקן זהו לא רק מרחב שהן פותחות עבור אחרים, בין אם לסדנאות באמנות ובין אם לצרכי טיפול, אלא זהו מרחב שמשרת גם אותן למחשבה, הרהורים ויצירה. מקום אחר שמאפשר להן להתנתק מהחוץ ולהיכנס פנימה ולעומק הנפש שלהן. וכתוצאה מהקשר המיוחד שנוצר בינן לבין הסטודיו כבר לא מדובר רק בחלל או כלי טיפולי אלא בישות בעלת נוכחות מולן ולצידן.

זוהי הזדמנות להודות לאילנה איתן על הרעיון, היוזמה והביצוע של התערוכה ולכל המשתתפות שחלקו איתנו חלק קטן ממרחב הנפש שלהן.

רשימת מקורות

דוראני, ה', שניר, ש' ורגב, ד' (2019). חדרי הטיפול באמצעות אמנות בבתי ספר במערכת החינוך בישראל. טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי, 9(2), 887-900.

Moon, C. H. (2002). Studio art therapy: cultivating the artist identity in the art therapist. Jessica Kingsley.

ספריון – נובמבר 2022

פרסום חודשי על ספרים חדשים, מאמרים מעניינים ושאר עדכונים

ספרים חדשים

הצצה לחלק קטן מהפרסומים החדשים שהתווספו וממתינים לכם עם המדפים.

הצצה לספר

ACT art therapy: creative approaches to acceptance and commitment therapy

גישת ACT התפתחה בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת כחלק מהגל השלישי והתמורות שחלו בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. גישה זו מתייחסת לאינדיבידואל בהקשר ההיסטורי הייחוד שלו וזאת בכדי לתפוס את האדם בכללותו עם המחשבות, האמונות, הזיכרונות, החוויות והרקע החברתי שלו (Backos, 2022). הגישה הטיפולית של ACT שואפת לאפשר לאדם לחיות חיים מלאים ומשמעותיים וזאת באמצעות פיתוח גמישות פסיכולוגית. גישת ACT מבוססת על מודל טיפולי שבו מתוארים שישה תהליכים אשר תורמים לנוקשות פסיכולוגית ומולם מובאים שישה תהליכים שיש בהם בכדי לפתח גמישות פסיכולוגית והגעה לתפקוד אופטימלי (אלמוג וגולדברט, 2013).

המודל המיושם בגישת ACT הינו מודל מאחֵד שעל-פיו יש ליישם את ששת התהליכים באופן משולב, מדויק ומעמיק על מגוון רחב של בעיות וסוגיות הקשורות ליכולת התפקוד האנושי. בהיעדר אחד או יותר מהתהליכים האחראיים לגמישות פסיכולוגית קיים סיכון לנוקשות פסיכולוגית שהינה הגורם הבסיסי לסבל האנושי ולתפקוד לא הסתגלותי (הייז ואחרים, 2012). גישת ACT מאפשרת ותומכת בגמישות פסיכולוגית בשלוש צורות (Backos, 2022):

  • ACT עוזרת לקבל את מה שקורה בכל רגע ולהישאר ממוקדים על הפה ועכשיו.
  • ACT מציעה דרך לקבל את כל חלקיו של העצמי, הרצויים והלא רצויים, החיצוניים והפנימיים.
  • ACT מלמדת אסטרטגיות להתחייב לערכים ולפעול בהתאמה אליהם ליצירת חיים משמעותיים.

באקוס (Backos, 2022) מציגה בספרה את האפקטיביות הטיפולית שיכולה להיות לשילוב גישת ACT עם טיפול באמצעות אמנויות, שיחדיו יהוו טיפול הוליסטי עם תהליכים ותוצרים ייחודיים. הסינרגיה בין ACT וטיפול באמנות מאפשרת להשתמש בביטוי אישי, גמישות פסיכולוגית ויצירת משמעות ובנוסף שילוב שתי הגישות מציע טיפול ממוקד במטופל וביצירתיות עם אסטרטגיות התנהגותיות והכל במטרה ליצור ביטוי אישי וחיים המבוססים על ערכיו של האינדיבידואל. בספר מתואר האופן שבו כל אחד מהתהליכים והאסטרטגיות של ACT להגעה לגמישות פסיכולוגית יכול להיות מיושם בשילוב עם התהליכים היצירתיים בטיפול באמנות.

באמצעות טכניקות שונות בטיפול באמנות יוכל המטופל לגשת לזיכרונות ולמחשבות ובכך לפתח קבלה מלאה (Acceptance) כלפי חוויות בכל הרבדים של חייו: אישי, משפחתי, קבוצתי קהילתי וגלובלי. הכלים, האמצעים והשיטות המיושמים בטיפול באמנות יאפשרו למטופל לפתח את תפיסת העצמי מתוך ביטוי יצירתי (Self as Context). הפעולה היצירתית במסגרת הטיפול באמנות תאפשר למטופל להתחבר ולהבין את המחשבות שלו בצורה טובה ובריאה כתוצר של מוחו ולא כמציאות אמיתית (Cognitive Defusion) והתוצר האמנותי יוכל להעלות את המודעות אל הרגע הנוכחי ואל התחושה הפנימית מתוכם הוא נוצר ולהגביר את תשומת הלב של המטופל להווה (Being Present). שפת האמנות תאפשר למטופל לזהות, לבחור ולהגדיר את הערכים החשובים עבורו (Values) וליצור מפת דרכים ברורה לחיים. הטיפול באמנות מכוון את המטופל לפעילות יצירתית וכאשר זו תהייה משולבת בכל התהליכים הנדרשים לפי גישת ACT לפיתוח גמישות קוגניטיבית, למטופל תהייה היכולת לפעול בצורה מחויבת (Commitment) לחיים מספקים ומשמעותיים.

רשימת מקורות

אלמוג, ר' וגולדברט, א' (2013). התערבויות טיפוליות מכוונות ערכים על-פי גישת ACT/ פסיכואקטואליה: רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, יולי, 36-40. https://www.psychology.org.il/sites/psycho/UserContent/files/psycho-actualia/pshico_August13.pdf

הייז, ס' צ', סטרוסאל, ק' ד' ווילסון, ק' ג' (2012). תרפיית קבלה ומחויבות: תהליך ועבודה מעשית ליצירת שינוי קשוב (מהדורה שנייה). אח.

Backos, A. (2022). ACT art therapy: creative approaches to acceptance and commitment therapy. Jessica Kingsley.

ספריון – אוקטובר 2022

פרסום חודשי על ספרים חדשים, מאמרים מעניינים ושאר עדכונים

הודעות הספרייה

נעים להכיר – הספרייה שלכם

יום ראשון08:30 – 16:00
יום שני08:30 – 18:00
יום שלישי08:30 – 19:30
יום רביעי08:30 – 18:00
יום חמישי08:30 – 16:00
יום שישיסגור
טלפון09-8656501 (שלוחה 4)
דוא"לlibrary.asa@ono.ac.il
אתר הספרייהhttps://www.asa.ac.il/library20/

החל מתחילת שנת הלימודים לכל סטודנט/ית קיימת גישה אישית באמצעות שם משתמש וסיסמא לקטלוג הספרייה ולמאגרי המידע. בקטלוג תוכלו לבצע חיפוש ספרים ולבצע הזמנת ספר ובמאגרי המידע תמצאו אוספים של ספרים דיגיטליים ומאמרים בעברית ובאנגלית.

בכל בעיה בגישה לקטלוג הספרייה ומאגרי המידע ניתן לפנות לצוות הספרייה

למעבר לקטלוג הספרייה
למעבר למאגרי המידע בגישה מרחוק

בספרייה יותר מ- 20 עמדות מחשב לשירות ושימוש חופשי של הסטודנטים.

מכונות לצילום והדפסה בשחור לבן וצבעוני (התשלום הינו באמצעות כרטיס אשראי)

צוות הספרייה יוכל לעזור בכל בעיה או שאלה בנוגע להתמצאות בספרייה, בקטלוג ובמשאבים האלקטרוניים. כמו-כן, ניתן לקבל מצוות הספרייה עזרה, הנחייה והדרכה לצרכי חיפוש מקורות וכתיבה אקדמית של עבודות.