מרצים מפרסמים

אילנה לח

The article discusses three aspects of the myth through the Covid-19 effects perspective: listening to the voice of the self, the tiny virus as compensatory to the humans’ hubris as the masters of the universe and the conscious life, and incubation as a necessary part of individuation.

Lakh, E. (2020). Reading the Hopi emergence myth during the coronavirus pandemic: an archetypal image of the destruction of humanity. Quadrant: Journal of the C.G. Jung Foundation for Analytical Psychology, 49(2), 39-52.

This paper suggests a present day contextualized Jungian reading of a version of the Emergence Myth of the Hopi Native American people, that describes the processes leading to destruction of the world again and again. An archetypal threat of destruction of human life is constellated here and now, in the form of the Covid-19 virus. Reading this myth during the Covid-19 lockdown gives it new perspectives raises questions about the inner and outer lives of the individual and the collective in the world.

הילדה ונגרובר

Wengrower, H. (2021). Dance comes to the front stage in dance movement therapy In H. Wengrower & S. Chaiklin, S. (Eds.), Dance and creativity within dance movement therapy: international perspectives (pp. 9-24). Routledge.

This chapter brings to the fore specific aspects of dance and aims to raise ideas about dance’s intrinsic potential for therapy. The study of dance as a personal experience or as an artistic media and the inclusion of positive psychodynamic psychotherapy may lead to innovations in the conception and practices of dance movement therapy (DMT), thereby restating the role of embodied/danced experience and demarcating its uniqueness as psychotherapy.

דברה קלמנוביץ

Potash, J. S., Kalmanowitz, D., Fung, I., Anand, S. A., & Miller, G. M. (2020). Art Therapy in Pandemics: Lessons for COVID-19. Art Therapy, 37, 105-107‏.

To help art therapists work effectively with the realities of the novel coronavirus disease (COVID-19), this special report brings together art therapists who have experience working in pandemics (Ebola, SARS), attending to health professionals, and building creative virtual communities. Art therapists can support recommended public health psychosocial guidelines by disseminating information, promoting expression and inspiration, challenging stigma, modulating media input, securing family connections, monitoring secondary traumatic stress, developing coping and resilience, maintaining relationships, and amplifying hope.

מיה גרונר שמאי

בפרק זה בוחנת המחברת את יכולתו של הטיפול באמצעות אומנות פלסטית לסייע למטופל להתמודד עם אובדן. בדרך כלל יש כמיהה של המטופל לשחזר את התקופה שקדמה לאובדן, לנסות לגעת באובדן עצמו וגם להצליח להשלים עם מה שאבד ועם מה שנשאר. המחברת מצאה במחקרה ששפת האומנות, כמו גם הביטוי האומנותי באמצעות שפה זו, מאפשרים למתמודדים עם אובדן לחוש קרבה גדולה ביותר לחלק החסר דווקא, זה שאבד.

לטענת המחברת, דיאלוג הבעתי-אומנותי עם הנפש מאפשר למטופל לחוות תחושות של השלמה, איחוי וריפוי בסיומו של התהליך. בד בבד עבודת האומנות מאפשרת למטופל להנכיח את החוויה בחומר: הייצוג החזותי ממשיך לחיות גם לאחר שהטיפול הסתיים.

גרומר שמאי, מ' (2020). "לנֶֶצח משהו ממך הולך איתי": הייצוג האומנותי כזיכרון חָָרוּּת  בתהליך ההתמודדות עם אובדן. בתוך נ' דביר (עורכת), איים של סיפורים: נרטיבים אישיים ומקצועיים של מטפלות ומטפלים באמצעות אומנויות (עמ' 95-115). מכון מופ"ת.

במאמר זה נבחן לראשונה דימוי גוף בקרב הומוסקסואלים דרוזים בישראל והשתנותו כתלות במרחב ובמדדים דמוגרפיים נבחרים, כפי שעולה מניתוח כרטיסים באתר ההיכרויות המוביל בקהילה הלהט ב"קית "אטרף דייטינג". סוגיית דימוי הגוף בקרב הומוסקסואלים נדונה בהרחבה בספרות המחקר ממגוון זוויות דיסציפלינריות במדעי החברה והרווחה. באמצעות הגוף סולל הפרט, אם מרצון אם לאו, את דרכו אל לב הקונצנזוס החברתי–תרבותי. הומוסקסואלים דרוזים בישראל, שהם מיעוט בתוך קבוצת מיעוט, משתמשים אף הם בגופם ובייצוגי גופם ככלי מסייע בהשתלבות במרחב ובמסגרות העל ההטרונורמטיביות הלאומיות שהם חיים בהן.

ניקולא יוזגוף אורבך

במחקר נבחנו 90 פרופילים של הומוסקסואלים דרוזים מישראל החיים במרחב הדרוזי ומחוצה לו (בערים היהודיות), ונבדקו האופן שבו הציגו את גופם וזהותם והדימויים שבהם השתמשו כדי לתאר את עצמם. לשם השוואה נותחו גם 150 פרופילים של יהודים, מוסלמים ונוצרים החברים באתר. נמצא כי למיקום הגאוגרפי, לגיל, להשכלה ולזיקה לדת שציין הנחקר בכרטיסו יש קשר חזק לתפיסת הגוף והזהות ולפתיחותו ביחס למיניותו, לזהותו ההומוסקסואלית ולמראהו החיצוני.

יוזגוף אורבך, נ' (2020). דימוי גוף בקרב הומוסקסואלים דרוזים בישראל כמשתקף במפגש וירטואלי: בין שמרנות לחתרנות.   סוציולוגיה ישראלית: כתב עת לחקר החברה בישראל, כא(1), 124-147.

ליאת שמרי-זאבי

Results showed several positive correlations between changes in parental responses to the creative process and improvement in outcome variables of the child in art therapy. These findings suggest that ABPT helps parents gain familiarity with art materials and creative processes, which can lead to a more relaxed therapeutic atmosphere, enhanced parent-child relationships, and better child outcomes.

This pilot study examined parental responses to artistic processes and products in the framework of art-based parental training (ABPT), which was offered concurrent to child art therapy. Thirty-four parents and their children completed scales before and after the 10 month program.

Shamri-Zeevi, L., & Regev, D. (2020). Parental Responses to Artistic Processes in Art-Based Parental Training. Art Therapy, 1-7.‏

טלי סטולובי

מאמר זה מציג את ההבנות והעקרונות הבסיסיים של העבודה באמצעות סטיילינג תרפי, בזיקה לערכי העבודה הסוציאלית. סטיילינג תרפי היא גישה המעניקה משמעות טיפולית למודעות האדם לבחירת הלבוש שלו.

כאשר מתגבשת מודעות למניעים שמאחורי בחירות הלבוש ולאופן שההיסטוריה האישית, יחד עם ההתניות החברתיות, מייצרות בחירות מסוימות – הלבוש הופך מאמצעי לריצוי לאמצעי לביטוי ולנוכחות. תהליך זה עשוי לסייע לצמיחה ולהתפתחות אישית ולעודד דימוי גוף בריא ורגשת חיוביים.

סטולובי, ט. (2020). ארון הבגדים כמפגש בין האישי לחברתי. מידעו"ס: ביטאון העובדות והעובדים הסוציאליים, 93, 52-59.

אילנה לח

המאמר מתבונן ברובד היצרי של הנפש ובביטוייו בסמלים שעולים בטיפול, דרך דיון בדימויי חיות שהופיעו ביצירותיו של מטופל במצב פסיכוטי סוער. ביטוייו של התהליך הנפשי שהתרחש מומשגים במונחים יונגיאניים. לטיפול היו שני שלבים, בהפרש של שמונה שנים זה מזה, ודרכם אפשר להתבונן בתהליכים של התפתחות הנפש לאורך זמן.

במרכזו של השלב הראשון עמד מאבק האגו המתפתח של המטופל בכוחותיו הבולעניים של הלא-מודע, ובהתאם אופיין בדימויים של כוחות חייתיים זכריים אלימים. השלב השני של הטיפול התמקד בדימויים של ההיבטים הרכים והאימהיים של החיות התוקפניות.

לח, א. (2020). "החי המסמל" בעולמה של אדונית החיות מבט יונגיאני על ייצוגי בעלי חיים בטיפול במצב פסיכוטי סוער. בין המילים: כתב עת שפיט לטיפול   באמצעות אמנויות, 17, 64-87. https://www.smkb.ac.il/Data/Uploads/ilana-lah-17-2020.pdf

רינת פודיסוק רייזנר

המאמר מתאר היבט בטיפול אתנו-תרבותי (ethnocultural) שבו למטפלת ולמטופלת רקע תרבותי שונה – במקרה זה, מטפלת יהודייה ומטופלת שהיא ילדה ערבייה- פלסטינית, על רקע הסכסוך הישראלי – פלסטיני. הטיפול ארך ארבע שנים לסירוגין, ובמהלכו עלה הסכסוך הפנימי שא' שרויה בו, במציאות הכופה עליה קונפליקט חיצוני ופנימי של זהות.

הטיפול התבסס על שתי גישות: 1) הגישה ההתייחסותית למרחב הטיפולי הבין-אישי – גישה הרואה במרחב זה מקום שנחשפים ונפגשים בו עולמם הפנימי והממשי של המטפל והמטופל; 2) גישת הכשירות התרבותית (competence Cultural) – מתמקדת בשוני התרבותי שבין המטפל למטופל. בהקשר זה ההתמקדות הייתה בתיאוריות העוסקות בטיפול אתנו-תרבותי, בעיקר אלה העוסקות ברקע ההיסטורי והחברתי של המטופלת ובדפוסי ההעברה הייחודיים לטיפול כזה.

פודיסוק רייזנר, ר. (2020). "אל תדאגי, בסוף יהיה שלום": יחסי מטפל-מטופל משני עמים. בין המילים: כתב עת שפיט לטיפול באמצעות אמנויות, 17, 9-27.   https://www.smkb.ac.il/Data/Uploads/rinat-rizner-17-2020.pdf

דפנה ליבר

ניתן לזהות שתי עמדות בולטות כלפי הטכנולוגיה ומקומה בחדר הטיפול. הראשונה מאמצת לחיקה את השימוש בטכנולוגיה כאמצעי טיפולי, מול השנייה המתאמצת להרחיקה מזירת הטיפול ומהשיח הטיפולי. שתיהן נוטות להתעלם מאפשרות נוספת, בה משתרע מרחב נוסף בו מתמקמת הטכנולוגיה כאפשרות של נוכחות שיש להיות ערים אליה. במאמר זה אציג את השפעתה של הטכנולוגיה על הקליניקה. מושגי זיכרון, זמן ומרחב בקליניקה כמושגים רגישים להשתנות טכנולוגית, דיגיטלית.

אציג תפיסה לפיה ניתן לראות בטכנולוגיה החודרת לחדר הטיפולים שלישי אנליטי, המשמש אותנו במהלך השעה הטיפולית. ממד דיגיטלי המתפקד כאובייקט מעבר ייחודי המקל על יצירת קשר הדרגתי עם האחר. דרך הצגתו של תיאור מקרה קליני תוצג הרחבה מושגית ותפיסה היברידית הרואה בטכנולוגיה כיציר כלאיים בחדר הטיפול ומאפשרת לבחון את מקומה, תפקידה ואת עמדות המטפל כלפיה.

ליבר, ד. (2020). פסיכותרפיה אנושית בעידן דיגיטלי: קווים לדמותה של הקליניקה ההיברידית. שיחות: כתב עת ישראלי   לפסיכותרפיה, כ"ד (3).

Duration of therapy, on the other hand, was positively related to perceived effectiveness of therapy but not related to satisfaction with therapy in general. The theoretical implications of the results and their practical implications for expressive and creative therapy within schools are discussed.

Abramovski, G. (2020). Factors affecting mothers' satisfaction with expressive and creative therapy provided to   adolescents with learning disabilities: self-efficacy, stress and duration of therapy. Advances in Social   Sciences Research Journal7(8), 202-217.‏

גל אברמובסקי

The present study examined the relationship between mothers' satisfaction with therapy and two psychological measures – self-efficacy and stress. The findings reveal that satisfaction with therapy in general was positively related to mothers' self efficacy and negatively related to level of stress, whereas perceived effectiveness of therapy was not related to the two psychological measures.

The discussion presents three main styles of maternal involvement. The theoretical implications of the results and their practical implications for expressive and creative therapy within schools are discussed.

Abramovski, G. (2020). Mothers’ perception of their involvement in expressive and creative therapy provided to their   children at a special education school. Advances in Social Sciences Research Journal7(3), 162-176.

גל אברמובסקי

The current study examined mothers’ perceptions of their involvement in the therapy and of the relationship with the therapist. The sample comprised 18 mothers to adolescents with learning disabilities who were in therapy for at least one year. The findings indicated several therapeutic issues as well as the special encounter that occurs between the therapeutic and educational domain.

Art as a mediator was found to provide an intermediate space and a transcendental realm and to serve as a vehicle of expression that could bridge between the physical and the imagined, integrate inner qualities, support differentiation, encourage witnessing and reconcile ambiguity and conflict.

Lev, M. (2020). Art as a mediator for intimacy: Reflections of an art-based research study. Journal of Applied Arts & Health

מיכל לב

This article presents an art-based research study that explored whether art and artmaking could be considered mediators for intimacy within personal expression. The primary participant of the study was the artist-researcher-therapist, and the imagery created served as co-participants who played the role of ‘others’ residing in the self.

גדי ביאליק

סיפורם של בתי הספר הייחודיים, מוסדות חינוך שבחרו לחרוג מן התלם, לקרוא תיגר, לערער על המובן מאליו החינוכי הממלכתי-ציבורי ולהציע חינוך אחר. בתי הספר הללו מציעים חלופות חינוכיות-פדגוגיות חדשניות לחינוך המסורתי, אך בה בעת מעוררים דילמות חברתיות בשל מרחב הפעולה האוטונומי שהם לוקחים לעצמם ובשל פרישתם מהציבוריות, תוך פגיעה אפשרית בערכי השוויון והסולידריות החברתית.

בספר מתוארים באופן בהיר ונגיש כלל סוגי המסגרות הייחודיות הפועלות כיום בשדה החינוך בישראל, והן נצבעות במגוון צבעים חינוכיים עזים ומסעירים. לבסוף מוצעת דרך חדשה של חינוך ציבורי בעל ייחודיות עמוקה, שוויונית ונגישה לכול, ברוח החזון החינוכי הגלום בספר.

ביאליק, ג. (2020). בתי ספר ייחודיים: האומץ להרהר ולערער על המובן מאליו. מכון מופ"ת

גדי ביאליק

למאמר זה שתי מטרות: האחת, הצגת מקרה ייחודי של רפורמה מערכתית ארוכת טווח בקנה מידה עירוני מבוססת מחקר פעולה, שמטרתה לחולל שינוי חינוכי כולל בעיר גדולה בישראל. מחקר הפעולה התבסס על התיאוריה הצעירה יחסית של "מנהיגות-אותנטית" והשתמש בכלי פיתוח של מנהיגות אותנטית בקרב נשות ואנשי חינוך בעיר.

מטרתו השנייה של המאמר היא להפנות זרקור לסוגיית השינוי הזהותי של השותפים בהובלת המחקר ותהליך ההשתנות הזהותי, כחלק ממושאי השינוי של מחקר הפעולה.‏

ביאליק, ג. (2020).זהויות בשינוי: חקר מקרה שי שינוי עירוני-מערכתי מבוסס מחקר-פעולה ארוך טווח. החינוך וסביבו, מ"ב,   199-232.

גל הרמט

במאמר מוצגת מסגרת תיאורטית ומתודית להטמעת פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית בקורסי חובה בלימודי מגדר. המתודה הנבחנת היא ניתוחים מגדריים של חפצים מחיי היום-יום שהציגו סטודנטיות כאמצעי להתמודד עם התנגדויות ללימודי מגדר ולחשיבה פמיניסטית ולשם יצירת חוויה לימודית משנת תודעה למשתתפות הקורס.

הרמט, ג. (2020). מגדר יישומי: ניתוחים מגדריים כפרקטיקה של פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית. בתוך מ. קרומר-נבו, ר. סטריאר טע. וייס-גל (עורכות),   ביקורת בפעולה: פרקטיקות ביקורתיות בשדה החברתי בישראל (377-416). רסלינג.

אילנה לח

המאמר מתאר רציונל לבניית משחקי לוח מותאמים כהתערבות טיפולית קבוצתית ממוקדת נושא וקצרת טווח. שני המשחקים המתוארים עסקו בעיבוד פרידה, ועוצבו עבור קבוצת מתבגרים בסיום טיפול כוללני רב שנים בפנימייה.

המאמר מתאר את מרכיבי המשחקי, ואת הצרכים הספציפיים שהובילו לתכנון המרכיבים השונים. המאמר דן בייחודיות ש המצאת משחק לוח כהכוונה בטיפול, ובקווים המנחים ליצירת התערבות כזו, כמו גם בהסתייגויות שיכולות להתעורר.

לח, א. (2020). משחקים לחיים – בניית משחק לוח כהתערבות מכוונת בקבוצה טיפולית: רציונל, תכנון וביצוע. טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה   הטיפולי, 10(1), 1037-1047. https://en.calameo.com/read/0052011309f9b3bc3a6e5

מיכל לב

המאמר דן בשתי שאלות מחקר:

(1) האם ציור, עדות, רפלקציה על התהליך והתוצרים, ועריכת סרטוני וידאו מסייעים להבין אינטימיות לעומקה- ואם כן, כיצד? (2) אלו תכונות בתהליך היצירה, החומרים ורפלקציה באמצעות עריכת וידאו מעמיקים את החוויה האינטימית.

תוצאות המחקר ענו בחיוב לשאלה הראשונה וזיהו שני מרכיבים פעילים הקיימים באינטימיות ובתשובה לשאלה השנייה נמצאו ארבעה מאפיינים שתפקדו כמגשרים, והעמיקו את החוויה האינטימית. המחקר מתבונן בתופעת האינטימיות מזווית תוך-אישית, ותוצאותיו מחזקות את הפוטנציאל הגלום בחלל היצירתי ובפסיכותרפיה באמצעות אמנות חזותית להבנת האינטימיות ולטיפול בה.

לב, מ. (2020). ציור אינטימי – מחקר חוויה אינטימית מבוסס אמנות. טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי, 10(1), 1003-1019.   https://en.calameo.com/read/005201130320f3b994cce

ציקי כהן

המונח טלה (Tele) הוא אחד המושגים החמקמקים והאניגמטיים שקיימים בתיאוריה הפסיכודרמטית. חוסר הבהירות וריבוי המשמעויות של מושג הטלה, מקשים לעשות בו שימוש קליני או להיעזר בו כרציונל טיפולי מנחה.

כהן, צ. (2020). מעבר למתודת פעולה – התבוננות מחודשת במושג הטלה הפסיכודרמטי מנקודת מבט בובריאנית. טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה   הטיפולי, 10(1), 1049-1059. https://en.calameo.com/read/005201130d0e6c3b86272

המאמר הנוכחי מציע כי ניתן לבאר את המונח טלה דרך שימוש בפילוסופיה האינטרסובייקטיבית של מרטין בובר. הוא מדגים כיצד מושג הטלה חופף למושג 'אני-אתה' שהציע בובר, וכיצד שני המושגים רואים במפגש הבינאישי כיסוד המכונן של העצמי. הוא מכוון את המטפל בפסיכודרמה לעודד את היווצרותה של זיקת היחס 'אני-אתה' במרחב הטיפולי, מתוך הנחה שזוהי הדרך המרכזית שבאמצעותה המטופל יכול להתחבר לסובייקטיביות העמוקה של עצמו.

אילנה לח

מגיפת הקורונה שאופפת את כל העולם היא ביטוי מוחשי של ארכיטיפ חורבן האנושות במציאות העכשווית. הארכיטיפ הזה קיבל צורה במיתוסים של תרבויות רבות. גם היום, כמו לאורך כל ההיסטוריה של התודעה, אנחנו מנסים למצוא פשר במצב הזה שבו העולם התהפך לגמרי. וכאן המיתולוגיה יכולה לעזור.

לח, א. (2020). מגיפת הקורונה – ביטוי עכשווי של ארכיטיפ חורבן האנושות: מה נוכל ללמוד מהמיתולוגיה?. אתר פסיכולוגיה עברית https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3953

תאוריות פונקציונליות של חקר המיתוס ראו במיתולוגיה הסבר לתופעות בעולם, ואילו הפסיכיאטר השוויצרי ק"ג יונג, ראה במיתולוגיה מעין תיאוריה המאפשרת הבנת תופעות נפשיות, ומספקת קווים מנחים באופן סימבולי להתמודדויות עם מצבים שונים. יונג כינה את המיתולוגיה ספר לימוד של ארכיטיפים, שבו הנפש הלא מודעת מיוצגת בתמונות. כך, המיתוסים נותנים צורה להתרחשויות ארכיטיפליות בעולם ובנפש האנושית, ויש לנו הרבה מה ללמוד מהם.

אילנה לח

המאמר מבוסס על עבודת הדוקטורט שעוסקת ההשפעות המציאות הדיגיטלית החודרת לחיינו על ההתרחשויות בקליניקה. בעבודת הדוקטורט, שעסקה בהשתנות מושגי הזמן, המרחב והזיכרון בעידן הדיגיטלי, מוצגים כמה תיאורי מקרה לצורך המחשת שינויים אלה.

המאמר הזה מביא את תיאור המקרה של אנרי, והוא מדגים היבטים שונים של המפגש בין המציאות הדיגיטלית למטפלים שאנו דרך מבטה של הגישה ההתייחסותית.

ליבר, ד. (2020). יש בחדר פיל לבן ודיגיטלי – כשהמציאות הדיגיטלית פוגשת מהגרת דיגיטלית. אתר פסיכולוגיה עברית

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3959#notes

The present paper proposes that the concept of Tele may be elucidated by using Martin Buber’s philosophy of dialog. It demonstrates how Tele overlaps with Buber’s concept of I-Thou and how, for both concepts, it is the intersubjective encounter which is the mainstay of self-constitution. The notion of Tele invites the therapist to encourage the creation of an I-Thou relation in the therapeutic space, based on the assumption that this is the main road through which the patient may connect with his or her deep subjectivity.

ציקי כהן

Tele is one of the most elusive and enigmatic concepts in psychodramatic theory. Although It represents one of the five main therapeutic factors that operate in psychodramatic practice, the lack of clarity and multiple meanings of the concept make it difficult to use clinically or even as a general therapeutic guideline.

Cohen, T. (2020). Between Tele relation and I-Thou meeting: The therapeutic value of the psychodramatic concept of Tele from a Buberian approach. The Arts in Psychotherapy, 68.