מה בין מגילת רות לצדק חברתי

חשבתי קצת להזכיר מה הם הערכים שעוסקת בהם מגילת רות ועד כמה הם תקפים עוד היום. פחות משנה לאחר פירוק המאהלים החברתיים והקריאה ל"צדק חברתי".

רות מייצגת את האישה הזרה שכמהה להצטרף לעם היהודי (אגב היא לא עברה כל גיור, מספיק היה בדבריה לנעמי: "עמך עמי, אלוהייך אלוהיי"). חשוב להזכיר את הסיפור דווקא בתקופה שמועלים רעיונות חדשות לבקרים כיצד לנהוג בזרים שבקרבנו. רות אישה נחושה בהחלטותיה ודבקה במטרתה לשמר את זכר בעלה (את בועז היא בוחרת לא מתוך אהבה אלא כדי לשמר את זכר בעלה הראשון באמצעות מצוות הייבום).

מדוע דווקא אישה נוכרייה נבחרה להיות סבתא רבה של דויד המלך? סוגיה מאתגרת עבור הפרשנים. ייתכן משום שההצטרפות של רות לקהילה היהודית נעשתה מתוך רצון חופשי ובחירה של אדם בוגר. מסתבר שהיא לא האישה הנוכרייה היחידה שנישאת לדמות מקראית יהודית חשובה בתנ"ך, כך גם תמר הנוכרייה נישאה ליהודה.

היחס שזוכה לו רות הוא דוגמה ומופת ליחס נאור כלפי זרים. בישראל של תחילת המאה ה-‏21 קיימים מאות אלפי פסולי חיתון, כאלה שהממסד הרבני אינו מוכן להכיר ביהדותם, לחתנם או לקברם כיהודים בבוא יומם.

כמו כן היחס של בועז אליה מייצג את העמדה של התנ"ך בנוגע להתחשבות שיש לקיים כלפי השכבה הענייה והחלשה בחברה. הרעיונות היפים של מעשר, לקט שיכחה זכו לנרטיב רומנטי ושובה לב. אחת המחשבות ב"חוקים הסוציאליים" האלו הם האזכור לבעלי ההון, שהאדמה איננה שייכת להם, למרות בעלותם, אלא לבורא עולם ועל-כן יש לחלוק אותה עם כל שכבות האוכלוסייה. חישבו מה נדרש כיום ואם בכלל אפשרי להזכיר לחלק מבעלי ההון לערוך חלוקה יותר צודקת של הכנסה.

מסר חשוב נוסף בסיפור המגילה הוא העובדה שהאדם נמדד על-פי מעשיו ולא על-פי ייחוסו או מילים יפות. תכונות כמו נדיבות, אדיבות, אחווה, נאמנות והתמדה נמדדים אך ורק במבחן המעשה ולא ברטוריקה מתוחכמת.

לסיום, אזכיר כאן את עבודותיו של עדי נס, שנותן פרשנות חברתית לסיפורי התנ"ך באמצעות צילום (2007), וביניהם של רות ושל נעמי. עדי נס בחר בנשים זרות שמתגוררות בישראל לצילומים אלו.

                 

כמו כן בשירה העברית המודרנית תפסה דמותה של רות מקום של כבוד.

יהודה אייזנברג נותן סקירה מקיפה של פרשנותו לסיפור המגילה במאמר בשם נאמנות ואהבה במגילת רות. בכלים של ניתוח מחזה מפרש אייזנברג את המגילה. מפענח את הדרך שעשו נעמי ורות ממואב לבית לחם, משמעות התזמון של הכניסה של הנשים לעיר ואת מעלותיה של רות שמצביעות על סולם הערכים של מחבר המגילה.

ישנה גם פרשנות מיגדרית לסיפור מגילת רות שרואה ביחסי נעמי רות, יחסי אהבה בין נשים. פרשנות כזו רק מוסיפה לערך הסובלנות והקבלה של השונה כפי שמשתקפת במגילה.

3 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. דוב בלום
    מאי 28, 2012 @ 11:20:03

    בימים כואבים אלו, בהם היחס שלנו כלפי הפליטים הזרים בארצנו צועק השמימה, אני נזכר בהיסטוריה הפרטית של משפחתי – מסעותיהם של הוריי כפליטים, בהיסטוריה היהודית שלנו כפליטים, אשר בזכות אותם אנשים יקרים אשר פתחו את ליבם אני כאן – יכול לכתוב דברים אלו.
    בל נשכח כי יש ערך לכך שיש אחר לידינו, ערך מכונן:

    "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ" (בראשית ב כה) לאחר שאכלו מעץ הדעת כתוב "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם, וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית פרק ג ז), ובהמשך כתוב "וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא, כִּי עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא" (בראשית ג, י).

    השונות והאחרות היו שם מראשית, הידיעה שיצרה את ההבחנה בשוני, מעצם פקיחת העיניים שראו את האחר – אפשרה את לידת הסובייקט. מה שיצר עצם אפשרות להמשכיות מפרה של כבוד, קבלה וקרבה.

    להגיב

    • daphnaa
      מאי 28, 2012 @ 14:50:09

      תודה על התגובה.
      הפוסט הזה נכתב ימים מספר לפני האירועים האיומים המבישים האחרונים ואני שמחה שחיזקת את הערך הרלוואנטי ביותר מסיפור מגילת רות והוא קבלה של הזר, האחר השונה.
      נראה שאנחנו בנסיגה מחרידה מאז מגילת רות.

      דפנה אהרונהיים – עמר
      Daphna Aronheim-Amar
      נייד: 054-4301129
      daphna.aronheim@gmail.com

      להגיב

    • daphnaa
      מאי 28, 2012 @ 15:16:30

      איזה יופי!
      לא שמעתי אף פעם את הפרשנות הזו, מקסים וכל כך מתאים.

      דפנה אהרונהיים – עמר
      Daphna Aronheim-Amar
      נייד: 054-4301129
      daphna.aronheim@gmail.com

      להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: