געגועים ליבשת לבנה

סיפור אונית הנוסעים הלכודה כעת בים מול חופי אנטארקטיקה מוקפת בקרחונים צפים הצליח להגיע לחדשות אפילו בישראל.  פתאום אנשים מכל עבר נזכרים שיש עוד חדשות בעולם מעבר לצרות הרגילות שלנו ונדמה לי שחלק מאיתנו (קרי אנוכי) אף התמלאו קנאה בנוסעים שנשארו עקב התקלה עוד מספר ימים מעבר למה שתוכנן בתוך נוף הקדומים הלבן.

אחד מיעדי  אונית התיירים היה מקום שנקרא Cape Denison, Commonwealth Bay   שם נמצאות שתי בקתות בהן שהה החוקר האוסטרלי דאגלס מוסן ( Douglas Mawson 1882-1958) בתחילת המאה העשרים.  האוסטרלים מתגאים מאד במורשת האנטארקטית שלהם והם שלחו לשם משלחת גדולה לפני שלוש שנים כדי לתקן את גגותיהן של הביקתות.  מאז לא דרכה  שם כף רגל אדם עד לפני שבוע כאשר מספר אנשים מהאניה המדוברת הגיעו לשם לביקור.

Mawson Hut Building

Mawson Hut Building

יש ברשת סרטון נחמד שהעלו נוסעי האניה  ושם רואים  מוצרים שננטשו לפני יותר ממאה שנים עדיין עומדים על מדפים כאילו נעזבו רק לפני כמה חודשים.

כך נראתה הביקתה  של מוסן בימים עברו:

Inside hut

Inside hut

וכאן נוסף הפן האישי: האירוע הזה מתקשר לפוסטים הראשונים שכתבתי על מסעי ליבשת הקפואה לפני 11 שנים.  השם Mawson  היה מוכר לי עוד קודם לכן  כי הוא קשור לסיפור  המעניין על הקשר האינטרנטי שנוצר ביני לבין תחנת המחקר מוסן  האוסטרלית שבאנטארקטיקה אי שם באמצע שנות התשעים.

 דרך הקשר הזה נודעו לי בצורה בלתי אמצעית פרטים מרתקים על חייהם של המדענים החיים בתחנה  והתאפשר לי לצפות בנוף שסביב התחנה מידי יום כיוון שעל גגה הוצבה אחת ממצלמות האינטרנט הראשונות בעולם. המצלמה נתנה לי השראה לצייר את הנופים הניבטים דרך המצלמה וכך, בדרך ארוכה ומלאה בתחנות ביניים הצלחתי לשלוח אל התחנה  אחד מציוריי.

הציור מונח על אדן חלון בתחנת המחקר מוסן-אנטארקטיקה

הציור מונח על אדן חלון בתחנת המחקר מוסן-אנטארקטיקה

מצלמות רשת עדיין מוצבות באנטארקטיקה . ראו את המצלמה בתחנת מוסן , היא מתעדכנת כל כמה דקות.

הנוסעים על הספינה הלכודה לא נמצאים נכון לעכשיו בשום סכנה מיידית והם מעבירים ימיהם בנועם עד שיחולצו באמצעות הליקופטר או ייפתח נתיב ריק מקרחונים בים הפתוח. דבר שלא ניתן לומר על חוויותיהם של ראשוני החוקרים ההרפתקנים שהגיעו את הקוטב.

את סיפור מסעו של דאגלס מוסן ניתן לקרוא כיום באינטרנט באופן חופשי מתוך ספר שחובר על ידו .הספר נקרא :  The Home of the blizzard  ופורסם לראשונה ב-1914.

Blizzard הוא כינוי לרוח בעלת מהירות גבוהה במיוחד שיכולה להגיע ל- 300 קמ"ש ומעלה ועוצמתה לא תתואר. היא מצליפה בחוזקה במי שמעז להתמודד איתה וגורמת לאפקט קור נמוך בהרבה מזה הקיים בפועל.  באנטארקטיקה נוסף לזה קרח דק המתעופף באויר וחובט בעוצמה . בהקשר זה אני מתרשמת תמיד מחדש מהתצלום המיוחס למשלחתו של דאגלס מוסן בה רואים כמה הרוח חזקה עד שהיא גורמת לאנשים להתכופף כמעט עד למטה כדי להתקדם.  הצלם אגב היה מיודענו הותיק עליו כבר כתבתי בעבר , פרנק הרלי, שצילם גם את משלחתו של ארנסט שקלטון.

Home of the blizzard

Home of the blizzard

אז כולנו תקווה שהסיפור הפעם ייגמר בטוב ומדוע לא בעצם, האמצעים העומדים לרשות הנוסעים לאנטארקטיקה אינם דומים כלל לימים עברו.

ברכת שנה אזרחית פורייה לכולנו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: