אמנות רחוב – רק תרימו את הראש ותסתכלו סביב

cube2

בטונדת קוביה הונגרית בתחנת הרכבת הקלה בירושלים

תחנות הרכבת הקלה בירושלים "עוטרו" בשבוע שעבר בקוביות בטון המוכרות לנו בכינוי –בטונדות. בעקבות פיגועי הדריסה שהתרחשו בשבועות האחרונים החליטה משטרת ישראל להציב בטונדות אלו כמצעי מיגון לנוסעים מצד אחד וכאמצעי הרתעה למפגעים מהצד השני. אולם פוסט זה אין עניינו בהיבט הביטחוני של הבטונדות אלה בהיבט האמנותי. ביזמת בית הספר לציור ולפיסול – "הקוביה – לימודי אמנות בירושלים" נשלחו הסטודנטים להפוך את אותן יציקות בטון אפורות ליצירות אמנות המעשירות את המרחב הציבורי.

אירוע זה התחבר לי באופן מיידי לאירוע חגיגות 25 שנה לנפילת חומת ברלין שהתרחש בשבוע שעבר.  ב- 13 באוגוסט 1961 החל המשטר המזרח גרמני, בתמיכת המשטר הסובייטי, בהקמת גדר שתהווה חיץ עם השטחים שנמצאו בחסות בעלות הברית. לאורך שנים בוצעו פעולות של חיזוק ושיפור החומה כולל הקמת מתקני שמירה ומחסומים עד להשלמת 155 קילומטרים של ביצורים שהביאו לפיצול מוחלט של העיר ברלין. חומת ברלין הפכה לסמל של המלחמה הקרה, כאשר מצידה האחד המשטר הסובייטי ומצידה השני המשטר המערבי-דמוקרטי. אולם פוסט זה אין עניינו בהיבטים המדיניים-פוליטיים של חומת ברלין אלה בהיבט האמנותי.

חומת ברלין לפני נפילתה

חומת ברלין לפני נפילתה

בצד המזרח גרמני נאסר על האזרחים להתקרב לחומה ובוודאי שלא לצייר עליה ולכל שנות קיומה היא נותרה עירומה ואפורה ובכך ייצגה את המשטר הסובייטי המדכא. לעומת זאת, בצד המערבי לוחות הבטון המזוין הענקיים הפכו לקנבס אידיאלי לביטוי עבור פעילים ואמנים במערב ברלין. כל אדם באשר הוא יכול היה להגיע לחומה ולהשאיר עליה את חותמו ובמשך תקופה של כשלושים שנה היא הפכה לאוסף עצום של אמנות רחוב, ציורי קיר וגרפיטי. הדימויים והכיתובים הצבעוניים שכיסו לחלוטין את צידה המערבי של החומה ייצגו את החופש והפתיחות של החברה המערבית.

הגרפיטי בתחילת דרכו אפיין את הפעילות ואמצעי הביטוי של תנועות פוליטיות וכנופיות רחוב, אך עם הזמן ניתן לראות את התפתחות מדיום זה לכדי תנועה אמנותית בעלת שפה, כלים ושיטות המקובלים בקרב קהילת היוצרים. אמנות הרחוב הינה התפתחות מודרנית יותר של הגרפיטי והיא מביאה עימה ביטוי אישי וצורות אמנותיות יותר מורכבות. כוחם וייחודם של הגרפיטי ואמנות הרחוב על האמנות הממוסדת טמון בהימצאותם מחוץ לפתח דלת ביתנו ולא בגלריות ובמוזיאונים. אמנות זו צובעת את המרחב הציבורי בו אנו עוברים כל יום ומבקשת להציב בפנינו הצהרות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות (כהן, 2011).

קיוסק הבימה, שדרות בן ציון ת"א, 1991

קיוסק הבימה, שדרות בן ציון ת"א, 1991

לקראת שנות השבעים החלו להופיע בארץ יותר ויותר כתובות גרפיטי אך אלו היו בעיקר כתובות פוליטיות ללא כל ההתפתחות האמנותית והמורכבות של הגרפיטי שכיסה את ערי ארה"ב וחומת ברלין. השינוי החל בשנות השמונים עם הצייר והאמן רמי מאירי ועבודותיו בתל-אביב. מאירי ביקש לכסות את הבטון הגלוי והמכוער של תל-אביב וזאת תוך התחשבות בסביבה, באופי השכונה ובטופוגרפיה. היצירות של מאירי ואחרים כמותו נחשבות כציורי רחוב ולא כאמנות רחוב. ציורי הרחוב הם עבודות מוזמנות אם על-ידי גורמים פרטיים או ציבוריים ולכן גם ניתן למצוא עליהם את חתימת האמן באופן גלוי וברור (לניר, 1991).

מתחילת שנות ה- 2000 ניתן לראות התעוררות של פעילות אמנות רחוב בתל-אביב. קירות בתים נטושים, חומות ופינות רחוב מתמלאים בגרפיטי ואמנות רחוב במגוון רחב. ניתן לראות סיסמאות פשוטות, כתובות מורכבות, קומפוזיציות מחושבות, חלקם שחור לבן וחלקם צבעוניות. גם השיטות והכלים בהם משתמשים אמני הרחוב התפתחו: תיוג, גרפיטי, סטנסיל והדבקות. ביסודה של אמנות הרחוב נמצאים החתרנות, ההתרסה והביקורת ואמני הרחוב שפעילותם נחשבת בלתי חוקית פועלים בחשכת הלילה ובחטף (לניר, 1991). בשנים האחרונות החלה הכרה של עולם האמנות המוסדי באמנות הרחוב וניתן לראות יותר ויותר מוזיאונים המציגים תערוכות של אמנות רחוב. אמנות הרחוב הינה "אמנות ציבורית" היא עוסקת בהצבת אובייקטים אומנותיים במרחב הציבורי והיא בהכרח אמנות תלוית מקום. מצב חדש זה מעורר שאלות וסוגיות רבות כמו האם ניתן לצרוך אמנות רחוב מחוץ להקשרה הטבעי? ומה קורה לאמנות הרחוב כאשר היא נכנסת למבנה וחלל הנשלטים על-ידי  אוצר? (גת, 2008).

בנקודה זו רציתי להכניס תמונה של אמנות רחוב אבל תמונה אחת לא יכולה למצות את הנושא ולכן פוסט זה קורא לכם לבוא לספריה ולעיין בספרים בנושא או פשוט להרים את הראש ולהביט סביב.

רשימת מקורות
גת. א' (2008). על רחוב כגלריה וגלריה כרחוב. טרמינל: כתב עת לאמנות המאה ה-21, 35, 18-21.
כהן, ת' (2011). הרחוב כמוזיאון חברתי. בתוך ח' מרום, מחתרת הגרפיטי של תל-אביב (עמ' 16). תל-אביב: חלפי.
לניר, ט' (1991). אמנות רחוב בישראל. תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות.

MAKER MOVEMENT – תנועת המייקרים

Arts & Crafts

באנגליה של אמצע המאה ה- 19 התעוררה תנועת מעצבים ואמנים Arts & Crafts (אמנות ואומנות). יוצרים אלו תמכו ועודדו יצירה אסתטית המבוססת על פשטות הצורה, מיעוט בעיטורים, הדגשת האיכויות הטבעיות של החומר ומלאכת יד. תנועה זו קמה כתגובת נגד למה שלדעתם הייתה הרמה הירודה של העיצוב התעשייתית ותמכה בהחזרת השיטות המסורתיות והגילדות מימי הביניים של בעלי המלאכה. למרות שהאידיאולוגיה העומדת מאחורי התנועה הייתה סוציאליסטית, ששאפה לאמנות שנוצרה על-ידי ההמונים ובעבור ההמונים, בפועל היא באה לידי ביטוי כתחביב של המעמד העליון, אשר יכול היה להרשות לעצמו פריטי אמנות יחידים מסוגם (Ferrari, 2002). לטענתה של Mary Dennett, פעילת זכויות נשים, דעיכתה וכישלונה של תנועת Arts & Crafts במחצית השנייה של המאה ה- 19 נבעו מנסיבות כלכליות, מאחר והאדם המודרני לא יכול היה להרשות לעצמו את הכלים הנדרשים להתפתח כאיש מלאכה ולכן נאלץ להסתפק בפריטים שיכולה המכונה לייצר ולא באלו שהוא יכול לעשות בעצמו (Morozov, 2014).

Maker Movement – תנועת המייקרים

Kiosk Computer

Kiosk Computer
הוצג ביריד אפריקה 2010. מורכב מפחי שמן גדולים ומחשב.

התעוררותה מחדש של תנועת Arts & Crafts, או לפחות של חלק מעקרונותיה, ניתן לראות בתנועת המייקרים –  Maker Movement. תנועה זו מושכת לתוכה מגוון של אנשים המגיעים מתחומים ועיסוקים שונים, אבל לכולם מכנה משותף אחד – התלהבות ותשוקה לעיצוב ולמלאכה על-פי גישת עשה זאת בעצמך (D.I.Y). מייקרים אינם רוצים להיות רק צרכנים אלא רוצים להיות גם יצרנים. האינטרנט איפשר למייקרים לחבור יחדיו וליצור קשרים ומתוך מספר קהילות קטנות העוסקות בתחביב או עשייה בתחום ספציפי צמחה תנועה שלמה (Dougherty, 2012).

Gon Kirin

Gon Kirin
דרקון ענק יורק אש.
הוצג ביריד בניו יורק 2011
בנוי מגרוטאות ממוחזרות, מורכב על משאית

החדשנות שמעוררת תנועת המייקרים מביאה גם ממשלות להשקיע ולעודד את צמיחתה. זרוע המחקר של מחלקת ההגנה האמריקאית (DARPA) העניקה 10 מילון דולר לצרכי קידום התנועה בקרב תלמידי תיכון ועוד שלושה וחצי מילון להקמת makerspace ברחבי ארה"ב. גם ממשלת סין זיהתה את הפוטנציאל בתנועה המייקרים ופועלת להקמת Makerspaces  ו- maker faires.

(Morozov, 2014)

Maker Faire  – יריד מייקרים

maker faire logoהיריד הינו הזדמנות למייקרים להציג את מה שבנו ולעורר באנשים אחרים עניין בחפץ עצמו בתהליך העשייה, או בסיפור העומד מאחורי החפץ, זוהי גם הזדמנות לפתח שיח בין אנשים החולקים את אותה התשוקה לעשייה, ללמוד וללמד. ההצגה ברבים של הפריט אותו עשה המייקר מהווה עדות לא רק לעשייה עצמה אלא גם לתהליך הלמידה (Dougherty, 2012).  יריד המייקרים הראשון היה בשנת 2006 בארה"ב מאז מכל שנה מתקיימים מאות ירידים בכל  רחבי העולם כולל בישראל.

במארס שנה שעברה מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים אירח את יריד המייקרים הראשון בישראל. המוזיאון העמיד לרשות המייקרים המציגים סדנא, צוות, כלים טכנולוגיות וחלל להציג את התוצרים לקהל המבקרים.

מידע נוסף אודות ירידים שהתקיימו ועתידים להתקיים ניתן למצוא באתר makerfaire.com

Makerspace

זהו מרכז קהילתי מצויד בכלים, המקום בו משתלבים יחדיו הציוד, הקהילה והלמידה הנדרשים לצורך מימוש העשייה. מרכזים אלו יכולים להיות בתוך חברה, מוסד ציבורי, בית ספר, ספריה, כל עוד המטרה הינה לשרת את קהילת המייקרים. זהו הפתרון המתאים ביותר עבור מייקרים לעבוד עם חומרים וציוד אשר אינו בהישג ידם כמו כלי ריתוך, תוכנות עיצוב, מדפסות תלת מימד ובסביבה עם מייקרים אחרים בעלי ידע והתמחויות אשר יכולים לתרום האחד לשני. TechShop הינה דוגמא למיזם של הקמת רשת למתחמי יצירה עבור מייקרים. זהו סטודיו הכולל ציוד ותוכנות בשווי של כמיליון דולר, צוות מוסמך אשר מלווה ומדריך את המייקרים כולל סדנאות ושיעורים להקניית מיומנויות וכישורים וכל אלו בגישה חופשית בעלות חודשית סמלית. כיום קיימים בארה"ב 7 מתקנים ושאיפת היזמים הינה להרחיב את התפרסותם בארה"ב ובעולם.

maker movement manifestoMark Hatch בספרו משנת 2014 מציג את מנשר תנועת המייקרים ואת 9 העקרונות על-פיהם חיים המייקרים:

Make, Share, Give, Learn, Tool up, Play, Participate, Support, Change

לעשות, לשתף, לתת, ללמוד, להצטייד, לשחק, להשתתף, לתמוך, לשנות

                         עכשיו השאלה היא… מה אתם רוצים לעשות?

רשימת מקורות
Arts and crafts movement (2014 February 25). Wikipedia: the free encyclopedia. Retrieved 2014 March 4 from http://en.wikipedia.org/wiki/Arts_and_Crafts_movement
Dougherty, D. (2012). The Maker movement. Innovations, 7(3), 11-14. Retrieved 2014 February 25 from http://sinas-indonesia.org/wp-content/uploads/2013/01/THE-MAKER-MOVEMENT.pdf
Ferrari, R.C. (2002). Arts and crafts movement. glbtq: An Encyclopedia of Gay, Lesbian, Bisexual, Transgender, and Queer Culture. Retrieved 2014 March 4 from http://www.glbtq.com/arts/arts_crafts.html
Morozov, E. (2014 January 13). Making it: pick up a spot welder and join the revolution. The New Yorker (electronic version). Retrieved 2014 March 3 from http://www.newyorker.com/arts/critics/atlarge/2014/01/13/140113crat_atlarge_morozov?currentPage=all
Hatch. M (2014). The maker movement manifesto: rules for innovation in the new world of crafters, hackers, and tinkerers. New York: McGrew-Hill Education.

אמנות, מחאה ושינוי חברתי

בעקבות הגזרות האחרונות וחידוש המחאה החברתית , קצת על  אמנות מחאה ושינוי חברתי  :

Photo 

"בשבועות האחרונים באו כ-30 אמני רחוב לבית העם ,ברוטשילד 69 ת"א והחלו לעצב עבודות אמנות ברוח המחאה החברתית. האמנים, שעד כה מחו באופן אישי, התאגדו לצייר את רוח המחאה על גבי הבניין בבית העם בשדרות רוטשילד" (הציטוט והכרזה פורסמו באתר הפייסבוק "אינטריקוט מפרות קדושות").

שימוש באמנות כאמצעי מחאה אינו רעיון חדש. האמנות שימשה תמיד דרך להעברת מסרים נגד השלטון בדרכים מגוונות וע"י כך סייעה בהנגשת הדיון הציבורי.  גם במשטרים טוטליטיים זיהו את הפוטנציאל הטמון באמנות  לגיוס הציבור ודאגו לטפח אמנות מגוייסת שבמקביל אליה התפתחה כמובן אמנות מחאה נגד השלטון.

 כמו פעם, גם היום אמנות מחאה טובה מטרתה להעביר ביקורת והיא שואפת ליצירת שינוי חברתי פוליטי וזקוקה לנראות ברורה ותקשורתית. היא מגלמת בתוכה קונפליקטים של האמן ,המקבלים ביטוי חיצוני אמנותי כמו : כרזות, סטיקרים, גרפיטי, מוזיקה, סרטים, צילום , ציור , קומיקס, שחייבים חשיפה ציבורית כדי ליצור אפקט ואת הלחץ הדרוש להעצמת המחאה וגיוס תמיכת הציבור.

אך מהו כוחה האמיתי ומה מטרתה של אמנות המחאה ? האם היא רק משקפת את המחאה או גם מניעה בעצמה תהליכי שינוי? האם אמנות מחאה מקוונת אפקטיבית יותר?

מה שבולט כיום, הוא השימוש שנעשה בתקשורת המקוונת  כדי לבטא את המחאה האמנותית ,להפיץ אותה ולגייס באמצעותה אנשים למאבק.  האמנות שהתפתחה לצד המחאה ומתעדת ומעצימה אותה ,היא עשירה, מגוונת ומופצת לקהלים גדולים  וניתן לראות כי היא לא רק מייצגת את השינויים אלא גם מייצרת ומטמיעה אותם.

עוד על  אמנות מחאה ותקשורת דיגיטלית בהרצאתו של ד"ר נמרוד קוזלובסקי

כמה דוגמאות לאמנות מחאה מקוונת:

תערוכה –  צובעים את המחאה – אמנים ישראלים צובעים את בית העם ברוח המחאה

מיצב –  "עיר אהלים לבנה " – הקרנה אינטראקטיבי שמחברת את המחאה הפיזית  והוירטואלית

אתרי אינטרנט אמנות מחאה בעולם

קבוצת פייסבוק – אנטריקוט מפרות קדושות המשלבת אמנות עם אמירות חברתיות פוליטיות.

בלוג וכתב עת  גרילה –   קבוצה פתוחה של יוצרות ויוצרים שבאה לקדם מאבקים חברתיים.

להלן ממגוון החומרים שהגיעו ,לאחרונה ,לספריה בנושאי מחאה ושינוי חברתי והביטוי שלהם באמנויות השונות:

קטלוגים  –  קול ההמון ובשם המחאה תערוכות בבית אבי חי  בנושא המחאה הציבורית בישראל 2011.

                זכות המחאה – תערוכה במוזיאון על התפר (לינק)

ספרים  –   פחד מוות –  הטרור ומופעיו באמנות ובתרבות הפופולארית בעריכת דנה אריאלי-הורוביץ

               אקטיביזם ושינוי חברתי / ישי מנוחין

               מחתרת הגרפיטי של תל אביב / חגי מרום

 כתב עת  חממה – כתב עת לאמנות וחברה של בית הספר מוסררה בירושלים. הגליון מביא את תוצריה של סדנא בת שנה לפיתוח פרוייקטים אמנותיים חברתיים.

צוות הספריה ישמח לקבל מכם עוד רעיונות והפניות לחומרים העוסקים במחאה ושינוי חברתי והביטוי שלהם באמנויות.

%d בלוגרים אהבו את זה: