חדש בספריה: סרטים, הומור ועוד במאגר מידע גדול ומקיף

כולם אומרים שגברים ונשים שונים. אבל האם הדבר מתבטא במבנה המוח? האם הביולוגיה שלנו מכריחה אותנו להיות שונים זה מזו?

במאגר הסרטים החדש שנרכש על ידי הספריה  תוכלו לצפות בסרט משעשע ומדעי בו זמנית, הרצוף הומור, משאלי רחוב, בדיקות מעבדה וניסויי שטח המנסה לענות על השאלה . תופתעו לגלות עד כמה אנו מוטים בנוגע לתשובות על השאלה.

עוד

מודעות פרסומת

סימניות

את ההיסטוריה של הסימניות ניתן להתחיל לספר מהעת העתיקה, עוד טרם הופעתו של הספר בצורתו המוכרת לנו כיום, בתקופה בה היה שימוש במגילות פפירוס. למרות שאין בידינו הוכחות לשימוש בסימניות (בצורה זו או אחרת) מאותה התקופה, סביר להניח שהמלומדים ששקדו על מגילות באורך של עשרות מטרים נעזרו באמצעי כלשהו בכדי לעקוב אחר מקומם בטקסט. את הסימניות הראשונות אנו מוצאים מתקופת ימי הביניים, בספריות של מנזרים. סימניות אלו היו עשויות בעיקר מקלף או עור, שאריות מהחומרים ששימשו ליצירת הדפים והכריכות של הספרים. ישנן סימניות פשוטות שהינן רצועת עור וישנן מורכבות יותר כמו דיסק מסתובב על ציר, אשר פרט לסימון העמוד ניתן לציין באמצעותו גם את העמודה (history of bookmarks, n.d).

 

Register bookmark with adjustable dial set between column II and III (i.e. col. B verso and col. A recto[not pictured]). Harvard University, Houghton MS Typ 277, 12th c. https://medievalfragments.wordpress.com/2014/07/11/mark-their-words-medieval-bookmarks/

סימניה מסתובבת מהמאה ה- 12 Register bookmark with adjustable dial set between column II and III Harvard University, Houghton MS Typ 277, 12th c.
https://medievalfragments.wordpress.com/2014/07/11/mark-their-words-medieval-bookmarks/

סימניות מסתובבות מהמאות 14-15.

סימניות מסתובבות מהמאות 14-15.

הספרים בתקופת ימי הביניים היו מגושמים ומסורבלים לשימוש. ראשית, מפני שהם היו גדולים וכבדים מאוד. שנית, בספרים העתיקים לא היה תוכן עניינים, מספור עמודים או אינדקס שאפשרו התמצאות קלה ונוחה למשתמש. מסיבה זו לסימניות באותה התקופה הייתה חשיבות גדולה לאפשר לקורא לסמן את המקום בו הוא נמצא בקריאה (Hamel, 1907).

להלן מספר תמונות הממחישות את הגדלים העצומים של ספרים מתקופת ימי הביניים. התמונות כולן מתוך:

https://medievalfragments.wordpress.com/2014/08/01/size-matters-part-2-giant-medieval-manuscripts/

 

Late-Medieval Choir Books

ספר מקהלה מימי הביניים המאוחרים

 

Codex Gigas - ספר קודש ענק מימדים מהמאה ה- 13 הכולל את הברית הישנה והברית החדשה

Codex Gigas – ספר קודש ענק מימדים מהמאה ה- 13 הכולל את הברית הישנה והברית החדשה

 

קוראן ענק מימדים בן 500 שנה                   Rylands Arabic MS 42 [704], Manchester University, John Rylands Library

המל (Hamel, 1907) מציין שלוש קטגוריות של סימניות:

סימניות קבועות

סימניות קבועות

 

סימניות אשר היו מקובעות באופן קבוע לעמודים מסוימים בספר. סימניות אלו היו מקובלות בעיקר בספרי תפילה ואפשרו לעבור בקלות בין החלקים השונים של הספר (בדומה לחוצצים). אלו הן סימניות סטאטיות, אשר ממתאימות לספרים בהם הקריאה הינה בסדר קבוע שחוזר על עצמו ולכן אין צורך ביכולת של הזזת הסימניות למקומות שונים בספר.

 

 

 

 

סימניות שדרה

 

סימניות אשר מחוברות לשדרת הספר. סימניות אלו הופיעו החל מהמאה ה- 15 והינן נפוצות עד היום בספרים. סימניות אלו הן בדרך-כלל רצועה דקה של סרט משי היוצאת משדרת הספר ומשתרכת באורכה מעבר לגודל העמודים. ניתן למצוא דוגמאות לספרים בהם מספר סימניות בצבעים שונים, כך יכול הקורא לסמן בו זמנית מספר מקומות בספר. לסוג זה של סימניות היו עיצובים רבים ומגוונים, כולל בדים רקומים ומעוטרים והוספת קישוטים בקצה הסימניה.


סימניות שדרה2

 

סימניות רגילות כפי שאנו מכירים כיום שניתן להעביר מספר לספר, אלו זכו לאורך השנים למגוון רחב ועצום של צורות ועיצובים.

ניתן להצביע על התאמה בעיצוב ובעושר בין ספרים וסימניות. טרם התפתחות הדפוס, כאשר כל ספר היה כתב יד יחיד במינו שקושט בעיצובים צבעוניים ועשירים הן בין הדפים והן בכריכות כך גם הסימניות היו יותר מפוארות ומעוטרות. אך כאשר הספרים הפכו ליותר נפוצים ונגישים להמונים ועשויים מחומרים יותר זולים, כך פחת הצורך לשמור עליהם מבלאי ודעכה חשיבות הסימניה כאביזר נלווה (Hamel, 1907).

הנוהג היום הינו להשתמש בכל הבא ליד כסימניה: כרטיס האוטובוס או הרכבת, חתיכת נייר שהייתה בהישג יד, סרגל או אפילו מוותרים על אמצעי חיצוני ומקפלים את קצה הדף למה שקרוי "אוזני חמור".

dogear

I was going to read this book, but when I dogeared the page to save my place, I think I went just a little too far. http://imgur.com/gallery/j4mEF

 

סימניות מופיעות במגוון עצום של צורות וצבעים, עשויות מחומרים שונים, ומעוטרות בתמונה, ציור ועם או בלי כיתוב. הסימניות הפכו מאביזר נלווה לספר לאביזר בפני עצמו המשמש כאמצעי לשיווק ופרסום של ספריות, חנויות ספרים, הוצאות ספרים. כאמצעי לקידום אג'נדות, פרויקטים ואירועים.

מגוון סימניות

מגוון סימניות מאתר http://www.miragebookmark.ch/index.html

 

את כל אלו ועוד ניסינו להציג בתערוכת הסימניות שמוצגת בכניסה לספריה.

הנכם מוזמנים להתרשם ממגוון הסימניות שליקטנו ובחרנו להציג בספריה.

אנחנו מודות לכל אלו שהשאילו לנו מאוסף הסימניות שלהם לצרכי התערוכה:

חנה ספרן, דרורה ויצמן, דורית מגל וכל אותם קוראים אלמונים שהשאירו לנו סימניות בתוך הספרים.

 

 

 

רשימת מקורות

Hamel, F. (1907). The history and development of bookmarker. The book-lover's Magazine, 6. Retrieved 15 November, 2015 from http://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=umn.31951000948056v;view=1up;seq=5

History of Bookmarks (n.d). From World of bookmarks: web's largest information base on bookmarks. Retrieve on 15 November 2015 from http://www.miragebookmark.ch/wb_history.htm

רעננות אביבית על מדף כתבי העת שלנו…

 מידי פעם עולה הצורך לרענן את רשימת כתבי העת ובמיוחד ליידע את הקהל הנאמן שלנו בעובדה שקיימים כתבי עת מצוינים שראוי לעיין בהם. אני מעלה כאן רשימה קטנה של כתבי עת שראוי להסב אליהם את הזרקור . חלק מהקישורים כאן מובילים ישר לכתב העת עצמו המופיע גם באופן מקוון.

A5 The Magazine – הוא כתב עת ישראלי ללא טקסט,  מוקדש ליצירות אמנות של אמנים מהארץ ומחו"ל. גליון מס' 12 שיצא לאחרונה הופק בגודל  לא שיגרתי ומכיל תצלומים משובחים, תאווה לעיניים.  המגזין מתחזק אתר מצוין שנמצא כרגע בשיפוצים וחבל…בנתיים אפשר ליהנות ממנו בספריה.

A5

A5

 מידעו"ס – ביטאון העובדים הסוציאליים : באחרונה התחלנו לקבל את העותק המודפס של ביטאון העובדים הסוציאליים. זוהי חוברת  שתוכלו למצוא בה הרבה תכנים  רלוונטיים ואני ממליצה לעיין גם בגליונות הקודמים דרך האתר המצורף בזה. אני ממליצה לעיין בו דרך קבע כיוון שהוא רציני אך לא כבד מדי ויש בו מגוון רחב של נושאים.

מידעו"ס

מידעו"ס

 בגליון 66 שאצלנו יש מאמרים מעניינים כגון :

 "הנחיית קבוצת פעילים לפיתוח מענים לאוכלוסיית מפוטרי היי-טק "

"מבט על פסיכותרפיה רב-מימדית"

"שחיקה ולחץ בעבודה"

"טיפול במשפחות שכולות"

"קבוצות תמיכה בשילוב יוגה לנפגעות תקיפה מינית" ועוד…

ביטחון סוציאלי- כתב עת בנושאי רווחה ומדיניות חברתית –  יוצא לאור מטעם המוסד לביטוח לאומי. חשוב לדעת כי הוא עולה לרשת בשלבים, כל מאמר המאושר לפירסום  עולה מיד, כך שהגליון נבנה לאורך מספר חודשים. כך למשל, גליון  90 הוא האחרון שיצא מודפס.  לגליון מס' 91 יש כבר שני מאמרים באתר כתב העת .  הגליון יושלם באפריל 2013.

צוהר לבית הסוהר – כתב עת שפיט של לשכת הדובר של שירות בתי הסוהר בשיתוף המחלקה לקרימינולוגיה באונ' בר-אילן. גליון מס' 14 הגיע אלינו לאחרונה ויש בו שפע מאמרים על מגוון נושאים כמו תוכניות לשיקום אסירים בתוך בתי הסוהר ואחרי המאסר, אפיוני נשים עברייניות, הפיקוח האלקטרוני על אסירים משוחררים , בעיות אתיות ופילוסופיות בתחום הענישה ועוד. שאר הגליונות ניתנים לקריאה באתר המצורף.

הו! – הוא כתב עת לספרות. במאי 2012 יצא גליון מס' 12 ומי שרוצה לקרוא שיר של שמעון אדף  (שמעון אדף זכה אמש בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס על ספרו "מוקס נוקס") ימצאהו בעמוד 15 של כתב העת  האיכותי הזה.

ביטאון עמותת חומש – אני מפנה כאן לביטאון  מקוון מעניין מאד של עמותת חומ"ש – אגודה מקצועית של עובדים סוציאלים העוסקים בשיקום.  אנו עדיין לא אוחזים בעותק מודפס שלו אך כדאי מאד לעיין בו בנתיים דרך הרשת.

עיניים – נכון שהוא מיועד לילדים אך הוא תאווה לעיניים וחג ללב לכל הגילים.  כל גליון מוקדש לנושא אחר.  כתב עת רציני ורב תחומי, אינו מתיילד ומציג חומר מהימן. הגליון האחרון מוקדש למוח.

עיניים-מוח

עיניים-מוח

כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק – הוא חדש יחסית אצלנו.  בגליון האחרון יש מקבץ מאמרים מיוחד בנושא גריאטריה :

טיפול קבוצתי מבוסס עיסוק לאנשים החווים ירידה בזיכרון

תפקיד הריפוי בעיסוק בטיפול בגישה פליאטיבית באוכלוסיית קשישים

מדור טכנולוגיה ואינטרנט ועוד…

זהו זהחג פסח שמח לכולם!

מחקרים חדשים – סקירה

הגליון האחרון של (The Arts in Psychotherapy (39/5  שופע מאמרים מעניינים :

הראשון בהם הוא מאמרם של רונן ברגר (Ronen Berger) המרצה אצלנו ושל מיה טיירי (Maya Tiry) :

 The enchanting forest and the healing sand—Nature therapy with people coping with psychiatric difficulties

מי שקרא את "היער המרפא" של ברגר ולהד  ודאי מכיר את נושא  הטבע-תרפיה אך אביא את עיקרי הדברים של המחקר  כפי שמופיעים באתר המו"ל (Elsevier) :

► The article presents Nature Therapy's core concepts and highlights possible connections with Drama and Art Therapy.

 ► The article introduces ways in which the connection with nature, coupled with verbal and creative work in nature empowers adults coping with emotional and psychiatric difficulties.

► The article highlights the potential of creative and non-verbal work and of therapeutic processes that relate to the right hemisphere of the brain.

במאמר מתואר מחקר המוכיח כיצד עבודה יצירתית בלתי-מילולית בטבע יכולה להעצים אנשים בוגרים בעלי קשיים רגשיים ונפשיים.  המחקר  נסמך על שני רצפים קצרי מועד של טיפולים בטבע עם קבוצה  בישראל ומציג נקודות אפשריות להשקה  עם דרמה ותרפיה באמנות. כמו כן קושרים הכותבים את התהליך הטיפולי עם צידו הימני של המוח – זה האמון על דמיון, רגשות וגוף.

המאמר הבא נכתב על ידי 4 חוקרות מקוריאה (Seong-in Kim , Hyung-Seok  Kang  , Sooji Chung Eun-joo  Hong , ) שחיברו יחדיו 3 מבחני אישיות כדי ליצור כלי  הערכה משולב להערכת מצב נפשי של חולי דמנציה (בקוריאה יש אחוז גבוה של חולי דמנציה , מסתבר).

A statistical approach to comparing the effectiveness of several art therapy tools in estimating the level of a psychological state.

כך מתוארים עיקרי המאמר :

► A statistical method to compare the effectiveness of tools.

► A regression model to estimate the level of psychological state.

► The PPAT, FSA, and SMC compared in estimating the level of dementia.

הסבר קצר על שלושת המבחנים:

PPAT או Person Picking an Apple from Tree  הוא מבחן בו מתבקש המטופל לצייר אדם קוטף תפוח מעץ.

FSA   או Face Stimulus Assessment   הוא מבחן בו מתבקש הנבחן לצייר פנים בתוך קווי מיתאר של פנים  נייטרליים.

SMC או   Structured Mandala Coloring הוא מבחן בו יש לצבוע  מנדלה בעלת קוי מיתאר בלבד.

בשלושת המבחנים נבדקים פרמטרים שונים החל מקשת הצבעים , הדיוק במילוי קווי המיתאר , עוצמת הקו, פירוט התיאור, הגיון התיאור, ניצול שטח הדף ועוד.הכלי שפותח להערכת רמת הדמנציה מושווה במאמר לכלי מסורתי אחר ונמצאו קווים משותפים המעידים על אמינות הכלי החדש.

להלן האיור המצורף למאמר ובו ניתן לראות בבהירות את תוצאות המבחן כאשר  שני הציורים העליונים מסמלים מטופלים שאין להם דמנציה כלל ואילו האחרון סובל מדמנציה באופן ודאי.

Microsoft Word - 2.docxמאמר נוסף שראיתי לנכון לכתוב עליו כאן הוא גם כן של חוקר ישראלי : הוד אורקיבי (Hod Orkibi) הכותב באופן תדיר ונושא עבודתו הוא יחסם לעשייתם האמנותית האישית של סטודנטים הלומדים במגמות התרפיה השונות פני ובמהלך לימודיהם.

Students’ artistic experience before and during graduate training

להלן עיקרי הנושאים במאמר:

► Students’ artistic conception changed from aesthetic product to expressive process.

 ► Students refrained from personal art making outside of training.

 ► Socialization in practicum cultivated students’ collective professional identity.

מאמר נוסף שעניין אותי אישית נעשה על ידי  Jessica Detlefsen Trzaska מארה"ב :

The use of a group mural project to increase self-esteem in high-functioning, cognitively disabled adults

המחברת מתארת תהליך מחקר המשלב עשיית ציור קיר על ידי קבוצת מבוגרים הסובלים מבעיות קוגנטיביות כדי להעצים את הערכתם העצמית.   אני מצטטת מתוך  נספח המאמר כלשונו :

This mural was completed on April 19, 2006. It is about (Agency Name), our favorite programs, and all the things we have learned here to help us be independent. While making the mural we were able to spend time with people we normally don’t, and make new friends. We found the experience to be fun, relaxing, enjoyable, challenging, and interesting. None of us had ever worked on a mural before so this was new and different. We all worked as a team and helped one another out. We did this mural for (Agency Name) because it is a great place to live and learn new things.

 זהו ציור הקיר שיצרו במשותף:

Microsoft Word - 13.docx

 אני ממליצה בחום להכנס לספריה ולעיין בשאר המאמרים!

 

רשומות ישנות קודמות

%d בלוגרים אהבו את זה: