ה-iPad ככלי עבודה בידי מטפל באמצעות אמנויות

בחרתי  הפעם לתאר בפניכם מחקר מעניין שהופיע בגליון האחרון של Arts in Psychotherapy.

Choe, S. (2014). An exploration of the qualities and features of art apps for arttherapy. The Arts in Psychotherapy41(2), 145-154.

אמנות 6

כניסת ה-iPad  לחיינו במקביל לחידושים ניידים מקוונים אחרים הנגישה רבים מיתרונות המחשב אל חיקם של נוסעים בדרכים, אנשים עם מוגבלויות, מכורים לעבודה או סתם חובבי קריאה וגלישה מושבעים.   בתוך כך נוסף  כלי שימושי  נישא, קל, מיידי, מקוון, לעוסקים באמנויות שונות. יש מי שעושה בו שימוש יומיומי ואינו יכול לתאר את החיים בלעדיו.

צ'ו, שואלת מה תרומת ה-iPad למטפל והאם  היישומים האמנותיים הקיימים עליו עונים על  דרישות הטיפול ויכולים  להתווסף לסל הכלים שיש למטפל במקביל לכלים אחרים (עיפרון, נייר, צבע ועוד).

החוקרת פנתה ל-4 מטפלים באמנות העושים שימוש תכוף ביישומי ה-iPad וביקשה מהם לענות על שאלון  ובו נשאלו על יישומים אמנותיים , יתרונות  וחסרונות שלהם  בעבודתם עם מטופלים.

כמו כן נבנו 4 קבוצות מיקוד שבכל קבוצה היו 15 תרפיסטים שקיבלו משימות על 9 אפליקציות שונות ותוך כדי עבודה התבקשו לרשום את תגובותיהם ודעתם על כל אפליקציה.  מתוך תגובות המשתתפים במחקר הופקו מסקנות לגבי פלוסים ומינוסים של כל יישום.

בין היתרונות נמנו הקלות בלמידת הטכניקה, הקלות בה ניתן לשנות תוצאות, גודלו הקומפקטי של ה-iPad , ניידותו, לא מלכלך, היצירות מאוחסנות ללא צורך במקום פיזי, היכולת לעבוד בו זמנית ממרחק, מסוגל לצלם ולשלב צילום בעבודה, זול יחסית ועוד..

בין החסרונות נמנו חוסר הקשר והמגע  הישיר עם חומרי עבודה קלאסיים, חוסר הטקסטורה , חוסר הריח והניקיון צויין כחיסרון. נטען כי אי אפשר להוציא אגרסיות מחשש שהמכשיר יינזק, השימוש עלול ליצור התמכרות  הקושי בשימת לב לפרטים קטנים, הקלות בה ניתן למחוק או לשנות, גודל מוגבל של עבודות ועוד..

מן המחקר הופקה רשימה של אוכלוסיות העשויות להפיק תועלת מהשימוש בטכנולוגיה המסוימת תוך כדי טיפול:

למשל, מטופלים הסובלים מהפרעות התפתחותיות כגון הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (במיוחד תוכנות אנימציה , שילוב קול, ואינטראקטיביות בעבודת היצירה). מטופלים עם הפרעה של בליעת חפצים כגון עפרונות, נייר, צבע.

לעומתם יש אוכלוסיות העלולות להנזק מהשימוש ב-iPad כגון מי שכבר חוו התמכרות לאינטרנט, מי שחווה פרנויה מול טכנולוגיה, מי שלוקה OCD, ועוד.

המשוב  שניתן על ידי המשתתפים במחקר הוביל להגדרת התכונות הנדרשות מאפליקציה שתשרת את מטפלי האמנות בצורה מיטבית:

1. שליטת המטפל  בחשיפת המטופל לאפשרויות וכלים באופן מבוקר.

2. יצירת מקום איחסון מסודר ובטוח של יצירות המטופל.

3. תיעוד תהליך העבודה על ידי הקלטת קול ותנועות היוצר על המסך.

4. שילוב צילומים, קול וסרט בתוך העבודה.

5. כמה משתתפים ציינו שהיו רוצים שהמחשב ינתח נתונים גרפיים. (שימוש חוזר בצבע, חלל ריק בעבודה ועוד…)

6. פרטיות ואבטחת המידע.  כל 9 האפליקציות שנבחנו חסרו את מימד האבטחה.

לסיכום כותבת החוקרת כי למרות שהשימוש בטכנולוגיות מדיה מתקדמות הפך להיות נפוץ גם בקרב המטפלים באמצעות אמנות, אין תוכנה אחת שתתאים לצרכים הספציפיים של המטפלים.

היא קוראת לפיתוח המדיום באופן שיתאים לטיפול באמנות וליצירה בבתי הספר.

ואני קוראת לכם המטפלים והמורים לאמנות:

art materials

הכל במידה! בל נאבד את המגע הישיר עם החומר , המרקם,  הצבע הטבעי והריח. עדיף שהמדיה הדיגיטלית תהווה רק חלק מהיצירה אך לא כל מהותה!

מאמרים בנושא הטיפול והמדיה הדיגיטלית (בספריה):

Carlton, N. R. (2014). Digital culture and art therapy. The Arts in Psychotherapy41(1), 41-45.

Kim, S. I. (2010). A computer system for the analysis of color-related elements in art therapy assessment: Computer_Color-Related Elements Art Therapy Evaluation System                                        (C_CREATES). The Arts in Psychotherapy37(5), 378-386.‏‏

ספרים מומלצים בספריה:

Malchiodi, C. A. (2000). Art therapy and computer technology: a virtual studio of possibilities. Jessica Kingsley Publishers.                 ‏

Malchiodi, C.A. (2011). Art therapy materials, media and methods. In C. A. Malchiodi, (Ed.).  Handbook of art therapy (2nd ed., pp. 27-41). New York: Guilford Press                .‏

Moon, C. H. (Ed.). (2011). Materials & media in art therapy: critical understandings of diverse artistic vocabularies. Routledge.                ‏

%d בלוגרים אהבו את זה: