העתיד כבר כאן, האתיקה של האינטרנט של הדברים (חלק ג' ואחרון)

בעולם שבו התלות שלנו בעצמים מקושרים תלך ותגדל  יעלה חשש לא רק מאבדן  מוחלט של פרטיות אלא גם מסכנה גוברת של התקפות  על מרכזי שליטה ממוחשבים שיגרמו  למניעת  שירות למספר גדול של מנויים (Distributed Denial of Service (DDoS.  אתם יכולים לראות למשל את היקף הנסיונות הנעשים  ברגע זה "לפגע" במרכזי שליטה ממוחשבים, אם תכנסו למפה העולמית המוצגת מטה..

התקפות על חיבורים...
DDOS: התקפות על חיבורים…באינטרנט

להלן מפה שמתארת בזמן אמת את ההתקפות המבוצעות בעולם ברגע נתון.

במאמרו ,  The Internet of Things: When Sci-Fi Becomes Reality  מציע  רם מוהן (Ram Mohan): כיצד ניתן למנוע התקפות מהסוג הזה. בין יתר הפיתרונות הוא מונה את ביזור  (פיזור, דה-צנטרליזציה) הרשתות עליהן עובד האינטרנט של הדברים כדי שפגיעה אם תתרחש לא תביא להתמוטטות גלובלית. מי שמתעניין בנושא יקרא נא את המאמר לעיל.

כדי להתמודד עם בעיות אתיות  שצצות חדשות לבקרים קמים גופים מסחריים ומשפטיים שכותבים אמנות להסדרת הדרישות מיצרני וספקי המוצרים כדי להגן על המידע הנאגר עם ובלי ידיעת המשתמשים.

כך למשל קם גוף בשם  Online Trust Alliance שמורכב ממספר חברות מסחריות וכתב טיוטה לאמנה בשם:  IoT Trustworthy Working Group המקיפה  את תחום האתיקה של ה IOT . האמנה המוצגת לעיל מצינת שלושה תחומים עיקריים שיש  לטפל בהם: אבטחת המידע, פרטיות המשתמשים , שקיפות מול המשתמש ואמינות המוצרים. אם תעיינו במסמך תגלו קרוב לארבעים סעיפים המחולקים לשתי קטגוריות, האחת עבור מכשירים ביתיים (מכונות כביסה, מקררים וכדומה) והאחרת למכשירים ניידים (טלפונים , מוניטורים וכדומה). ההתמודדות של גוף כזה עם הבעיות האתיות שצצות כבר עכשיו עושה רבות כדי לעורר בלקוחות תחושת אמון ואמינות במוצרים.

מתוך:https://otalliance.org/
מתוך:https://otalliance.org/

זהו רק אחד הנסיונות לייצר מנגנון של אתיקה שעדיין לא מעוגן בחוק (למרות היותו  מבוסס גם על  (Fair Information Practice Principles (FIPP   עקרונות שימוש הוגן ושמירה על פרטיות שמשתקפים בחוקי מדינות מערביות כולל ארה"ב),  אך זאת כנראה רק שאלה של זמן עד לחקיקת חוקים בינלאומיים שיחייבו את כל היצרנים והספקים.

נזכור בהקשר זה את  החששות הרבים שהיו לפני שהקניות ברשת הפכו לשטף אדיר שסחף מיליונים.

מי שמעוניין בקריאה רחבה של הנושא אני ממליצה על מאמר מקיף ומסכם על האינטרנט של הדברים ,  שפורסם על ידי איגוד האינטרנט העולמי:

The Internet of Things: An Overview Understanding the Issues and Challenges of a More Connected World.

אסיים בהמלצה לקרוא את ספרו של מיציו קאקו, 'הפיזיקה של העתיד' בהוצאת אריה ניר (בספריה שלנו נמצא גם בגרסתו האנגלית).

בהקדמה לספרו כותב קאקו כך (מתוך אתר הידען):

 "עד 2100, כמו אלי המיתולוגיה, נוכל להשפיע על חפצים בכוח המחשבה. מחשבים, הקוראים בדממה את מחשבותינו, ימלאו את מאוויינו. נוכל להזיז חפצים בכוח המחשבה לבדה, ביכולת טלקינטית השמורה לרוב רק לאלים. בכוח הביוטכנולוגיה, ניצור גופים מושלמים ונאריך את חיינו. נוכל גם לפתח צורות חיים שכמותן לא ראה העולם. בכוח הננוטכנולוגיה, נוכל לקחת עצם ולהפוך אותו למשהו אחר, ליצור דבר-מה כמעט יש מאין. אנחנו ניסע לא במרכבות של אש אלא בכלי רכב מרהיבים שירחפו מעצמם כמעט ללא צורך בדלק, ויטוסו באוויר ללא מאמץ. בעזרת המנועים שלנו, נוכל לרתום את כוחם חסר הגבולות של הכוכבים. נהיה קרובים מאי-פעם לשליחת ספינות חלל לחקור את הכוכבים הסמוכים."

אם התחזיות של קאקו יתגשמו נדמה לי שהבעיות הטכניות והאתיות הנוכחיות של הIOT יהיו בטלות בשישים ונעמוד מול שאלות חדשות לגמרי..   שגם עליהן אגב,   קאקו מדבר בספר מעניין זה.

מודעות פרסומת

סוגיות אתיות בטיפול באמצעות אמנות

מטופלת מזמינה אותך לחתונתה .

 מטופל לשעבר מוצא אותך ברשת חברתית ומציע לך חברות.

אתה נותן טרמפ למטופל שלך כדי למנוע בעדו מלהמתין לאוטובוס במזג אויר סוער.

 

אתה מגלה ששעת טיפול עולה למטופל שלך  בשכר יום עבודה  מלא.

כמו בכל מקצוע חופשי גם בתחום התרפיה באמנות נוסח אוסף מקיף של הנחיות כיצד לפעול בשאלות אתיות שונות המתעוררות במהלך ההתמודדות המקצועית.  הפעילות בשטח שולחת את המטפל לא פעם חזרה  לקרוא מחדש את ההנחיות כדי להחליט כיצד יש לפעול במקרה זה או אחר. אולם, למרות זאת, לא פעם נותר המטפל עם טעם של חסר כאשר השאלות האתיות נעשות מורכבות  יותר  שהרי בבני אדם עסקינן.  שאלות אתיות חדשות נוצרו במהלך העשור האחרון והמטפל נדרש להן  לעיתים קרובות.

גליון Art Therapy  האחרון (דצמבר 2011) שהגיע לספריה  מוקדש כולו לנושא האתיקה בתחום הטיפול באמצעות אמנות. עורכת הגיליון  לין קפיטן (Lynn Kapitan) טוענת כי למרות שיש חפיפה בין הכללים האתיים במקצועות הטיפול השונים הרי שבתחום האמנות קיים לדעתה מקום לבחינת הכללים בצורה ייחודית ממש כשם שפרקטיקת האמנות  דורשת מהאמן לראות מעבר למובחן ולברור ומחברת אותו לרגשות אותנטיים.  קפיטן מחזקת את קיומם של הכללים הבסיסיים ומאמצת את הגישה כי מטפלים באמנות יפעילו את שיקול דעתם הייחודי והרגיש בשעה שהם נתקלים בדילמות  עדינות.

הגליון מאיר את הנושא על ידי מספר כותבים:

רנדי וויק (Randi Vick) בוחנת היבטים אתיים של תערוכת אמנות אשר האמן  המציג סבל מבעיות נפשיות.

בלקופר ומק'נט (Belkofer & McNutt) בוחנים את מקצוע הטיפול באמנות נוכח המדיה השיתופית באינטרנט.

אלדרס, בק, אלן ומוסינסקי  (Alders, Beck, Allen & Mosinski)  מעלים את הדילמות האתיות והמקצועיות שמתעוררות בשילוב טכנולוגיות חדשות במסגרת טיפול.

דיוור, (Deaver) דנה בנושא הפיקוח  המוסדי על האתיקה בתהליך מחקרי בטיפול דרך אמנות.

בהמשך הגליון  מובאות ארבע נקודות השקפה לגבי דילמות טיפוליות מיוחדות.

הקריאה בגליון זה מעוררת מחשבה במיוחד ומאד מומלצת.

%d בלוגרים אהבו את זה: