מיפן ליבשת אנטארקטיקה – סבל והישרדות חלק ב'

The impenetrable icefield which prevented us from reaching the land [showing part of the 'Endurance'], 1915 / photographed by Frank Hurleyphoto © 2009 State Library of New South Wales | more info (via: Wylio)

המאמר ב-Parabola מתאר בקצרה את מסכת התלאות שעברו על שקלטון וצוותו לאנדיורנס.

בשנת 1914, לאחר תכנון קפדני, יצא שקלטון מהאי ג'ורג'יה הדרומית לעבר היבשת האנטארקטית כדי להיות הראשון שיחצה ברגל את כל היבשת לרוחבה ויגיע לקצה השני. אולם החורף הקדים מאד באותה שנה וים הקרח סגר על אנית העץ החזקה  שלא עמדה בלחץ העצום. כך מצאו עצמם אנשי הצוות נאלצים להתפנות עם כל רכושם ולהקים מחנה על הקרח הצף. כעבור זמן מה ראו בעיניים כלות כיצד הקרח מרסק ומטביע את האניה והם נותרים חשופים מול  הרוחות המקפיאות.

כנגד כל הסיכויים, ניהלו שקלטון וצוותו חיי מחנה מאורגנים על ים הקרח עד בוא האביב כשמצאו עצמם לפתע מול פתחים הולכים וגדלים בתוך הקרח. אזי  עלו על 3 סירות והפליגו אל אי הפיל, שם הקימו מחנה קטן  והתקימו במשורה ממלאי המזון ההולך וכלה.

 הסיפור הופך לדרמטי במיוחד אם נביא בחשבון את העובדה שאיש לא ידע על מצוקתם ולא היה בידם כל אמצעי לתקשר עם העולם. רבות נכתב על יכולת המנהיגות של ארנסט שקלטון שהיה ללא ספק בעל תושיה ולא ויתר על סיכוי להציל את צוותו בכל מחיר.

הוא השאיר את רוב הצוות על האי ויחד עם שלושה מחבריו הפליג על אחת הסירות בתקווה להגיע אל ג'ורג'יה הדרומית ולהזעיק עזרה וחילוץ לחבריו ההולכים ונחלשים על האי.

מיפן ליבשת אנטארקטיקה – סבל והישרדות חלק א'

Enduranceהבחירה לפתוח את הבלוג עם נושא כה מעיק כמו "סבל" נתמכה השבוע על ידי תצלומי רעידת האדמה ביפן וגלי הצונאמי ששטפו באחת חיים שלמים והשאירו תוהו מוחלט. על רקע האירועים הללו קיבלנו בספריה את גליון חודש פברואר של כתב העת Parabola שנושאו המרכזי הפעם "Suffering". במהלך קיטלוג הגיליון קלטתי מספר תצלומים מוכרים בשחור- לבן מתוך מסעה האפי של הספינה "אנדיורנס" (Endurance). סיפורה ריתק אותי לפני שנים כאשר קראתי את הספר מאת אלפרד לנסינג והוא היה אחד מיני שלל הגורמים שדחפו אותי אל מסע מדהים ליבשת אנטארקטיקה.
המאמר שמשך את תשומת ליבי נקרא The naked soul of man ומתאר בתמציתיות את מסע ההישרדות שלא יאומן של צוות האניה אנדיורנס ובראשם סר ארנסט שקלטון בשנת 1915.

%d בלוגרים אהבו את זה: