"אנו לא מתוכנתים, אנו אנושיים.." יצור בעל בינה מלאכותית כמטפל

 האם מכונה בעלת בינה  יכולה להחליף אדם מטפל ?

רובין סטואט (Robin Stoate) מאונ' ניוקאסל באנגליה פירסם  בגליון האחרון (13/2) של Feminist Theory מאמר בשם:‘We’re not programmed, we’re people’: Figuring the caring computer

פארו הוא  גור כלב –ים רובוטי המסוגל לזהות מגע אדם, שינויי טמפרטורה, אור, קול ותנועה. הוא מסוגל להגיב לליטוף חיבוק או דיבור במגוון קולות והבעות. יצרני הרובוט טוענים שיש בכוחו להוריד רמת מתח וחרדה אצל חולים וגם אצל מטפליהם. עד כמה טענות אלה ניתנות להוכחה, אומר סטואט, זהו תפקידם של חוקרים לחקור ולבדוק אך יש כאן אספקט נוסף שסטואט מעלה במאמר.

סטואט יוצר חיבור מעניין בין שתי תיאורטיקניות פמיניסטיות מהזמן הנוכחי : ג'ואן טרונטו (Joan Tronto) ודנה הראוואי(Dona Haraway). טרונטו ניתחה בעבודתה את ההיררכות המובנות במדיניות הטיפול      ביחסי מטפל-מטופל בהציגה עמדה ביקורתית על כך. לפי ניתוח זה המטופל נחשב לחלש ונזקק  והמטפל נמצא בהררכיה גבוהה יותר לעומת המטפל ככזה המושיט עזרה ובעל עמדת שליטה טובה יותר לעומת  המטופל.  גם החברה מתיחסת לתפקידים הנחשבים טיפוליים כנחותים באופן יחסי  כדוגמת עקרות בית, סניטרים ועוד.

הראוואי, מנגד פיתחה גישה מרתקת על טישטוש הגבולות  בין אדם-מכונה, אדם-חיה, זכר-נקבה, אורגני-טכנולוגי, חומר-נפש. דמות הסייבורג (אדם-מכונה) משמשת אצלה כמטאפורה למה שהיא מתארת כיצור ללא אמונה דתית, ללא מיתוסים, לא זכר ולא נקבה. הוא אנושי וטכנולוגי באותה מידה.  הראוואי  שכתבה על מפגש המינים כשבבסיס הרעיון הוא ליצור הפנמה של חשיבה  המאחדת את כל המינים והיצורים החיים תחת תקרה שיוויונית אחת.  כשהיא שואלת: "במה אתה נוגע כשאתה נוגע בכלב?" היא מנסה להוביל להבנה שהאדם יצר חיץ מלאכותי בינו לבין ה"אחר" החלש נטול הזכויות והשונה. חיות מעבדה, אוכלוסיות חלשות, שיבוטים ומשאבי טבע, אינם מעלינו או מתחתינו. הם שותפים מלווים.

שער ספרה של הארוואי

שער ספרה של הארוואי

לקריאה נוספת על הארוואי ועל "מניפסט הסייבורג" (Cyborg Manifesto)  ב"מארב".

סטואט יוצר קשר  בין שתי התפיסות  וטוען כי  טיפול במלוא מובן המילה נעשה ללא הררכיה של שולט-נשלט אלא כאשר יש שותפות בדרך ובנשיאת עול הסבל שעובר המטופל והוא מצרף להשקפה זו את גישתה של הארווי המדברת על חוסר הגבולות הברורים עם הסביבה שלנו.  מתוך כך נוצר הטיפול, כאשר יש הבנה מודעת לשותפות זו.

כדי להמחיש את קו מחשבתו מנתח סטואט את מערכת היחסים המלאכותית שנוצרת  בסרט המדע הבדיוני  "ירח" (Moon 2009) בין יצור בעל תבונה מלאכותית ה"מטפל" בשיבוט אדם שמתפעל מכרה על הירח. במערכת ה"יחסים" זו  הרובוט דואג לכל מחסורו הפיסי ובמידה מסוימת גם הריגשי. כל שיבוט  חי 3 שנים בלבד שאחריהן הוא מורדם  ושיבוט חדש, זהה לחלוטין  מתעורר לעבודה. השיבוט הנוכחי מגלה את עובדת היותו כזה והרובוט חומל עליו ומנסה לעזור לו. זה הרגע שבו הוא הופך לשותף מלא לכאבו של השיבוט וכאות לכך הוא עושה לעצמו Reboot ומוחק את הזיכרון שלו ומתחיל מאפס…

מערכת היחסים הזאת סותרת את מה שנתפס בחברה כיחסים מלאכותיים בין אדם ומכונה. הדמויות בסרט אינן הסטראוטיפ של יחסים אלה. השיבוט אינו אדם רגיל והרובוט אינו חסר רגש לחלוטין. הוא מוכן לשלם את מחיר בחמלתו.  באחד מרגעי השיא אומר סם המשובט לרובוט "איננו מתוכנתים אנו כולנו אנושיים".

בספריה שלנו תוכלו למצוא את מניפסט הסייבורג בתוך :  ללמוד פמיניזם : מקראה: מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית,  בעריכת דלית באום , בהוצאת הקיבוץ המאוחד (עמ' 276-326) שיצא לאור בשנת 2006.

לעיון נוסף :

לקריאת תקציר המאמר באנגלית

על ד"ר רובין סטואט ועבודתו

קטע מהרצאה של הארווי על רעיון "מפגש המינים"

 

Moon (2009) [Film]Directed by Duncan Jones. UK: Liberty Films.

מעונות לחולי אלצהיימר מאמצים את הרובוט הטיפולי

קריאה נוספת:

  • Haraway D.(1991) Simians, Cyborgs and Women: The Reinvention of Nature. New York Routledge.Search Google Scholar

      (Haraway D.(1997 Modest_Witness@Second_Millennium.FemaleMan©_Meets_OncoMouse: Feminism and Technoscience. New York: Routledge. Search Google Scholar
     
     

 

מודעות פרסומת

%d בלוגרים אהבו את זה: