11 בספטמבר, ספיידרמן ונביא הזעם – ז'אן בודריאר

מאמר מעניין של יוני זאבו על מעמדם החדש של גיבורי העל מאז קריסת התאומים הביא אותי לחשוב

קישור אל המאמר של זאבו

קומיקס העוסק בקריסת התאומים - מתוך המאמר של זאבו

על הספר "אמריקה"  של הפילוסוף הצרפתי ז'אן בודריאר . כל מי שטייל אי פעם בארצות הברית חייב לקרוא את "אמריקה" של בודריאר ולו כדי להבין  איך אפשר לצייר במילים בכלל ואת החוויה האמריקאית  בפרט, במלוא עוצמתה.  

בספריה בלסלי אנו מחזיקים גם ב"סימולקרות וסימולציה" של בודריאר. ספר הגות   המתאר את ההוייה האנושית דרך פריזמה של חיקויי מציאות בכל מיני רמות. "סימולציה" לשיטתו של בודריאר היא חיקוי של מציאות  הקימת במקום אחר  (מלון "ונציה" בלאס וגאס למשל) בעוד ש"סימולקרה" היא מציאות אשלייתית הנבנית לפי סיפורים, מיתוסים ומחשבות אך לא לפי מודל קיים (משחקי מחשב למשל). אביא דוגמה: בודריאר מדבר על דיסנילנד כעל מקום המיצר הדמיה של עולם אגדתי כדי שהמבקר בו יאמין ששאר העולם הוא המציאות.  זאת דוגמה מובהקת לסימולקרה.   עוד טוען בודריאר כי אנו חיים את הסימולקרה ואיננו מבחינים בינה לבין המציאות אם ניתן בכלל לבצע את האבחנה.  הוא ממחיש את הטענה על ידי דוגמה של ההשפעה שיש לפעולת טרור עלינו. חלק גדול מן ההשפעה נובע מעוצמת התיאור באמצעי התקשורת. למעשה אנו חווים כל דבר דרך פריזמה כלשהי והטרוריסטים אף מחשבים כיצד יצטלם ויועצם האפקט של פעולתם דרך המדיה. אני מציעה לקרוא את המאמר של אייל דותן ב"הארץ online" הדן בבודריאר ובספרו.

לקריאה נוספת: "פוסטמודרניזם : תרבות וספרות בסוף המאה ה – 20" – של דויד גורביץ'.  להלן גם קישור למאמרו על בודריאר.

%d בלוגרים אהבו את זה: