עושות סדר – סדר פסח לנשים , מבט מגדרי

בהקדמה לעבודת התיזה שלה : "עושות סדר , סדר נשים כטקס פמיניסטי",  מתארת חגית אקרמן, בוגרת מגמת לימודי נשים באוניברסיטת לסלי, את התהליך שהביא אותה להבין כי נשים מודרות לגמרי מתוך ההגדה ואין להן  מקום, לדעתה, בסדר עצמו. בשלב זה  היא הובילה את טקסי הסדר המשפחתיים וככזאת חשה כי אינה יכולה להמשיך ולחגוג  תוך התעלמות מידיעה זו.  התובנה  תורגמה אצל אקרמן למסע של חקירה המתבונן על התופעת  סדרי הנשים, על הדרך שעושות נשים כדי לצאת מעבדות לחירות וחוויית החזרה לבית הפנימי שבו יש להן לגיטימציה ומקום.

עושות סדר – סדר פסח לנשים , מבט מגדרי

עושות סדר – סדר פסח לנשים , מבט מגדרי

לאחרונה יצא מחקרה של אקרמן לאור בצורת הספר  " עושות סדר – סדר פסח לנשים , מבט מגדרי " בהוצאת רסלינג . הספר המבוסס כולו על מחקרה  האקדמי שנעשה בלסלי ומציג כיצד נעשה הניסיון להשיב את הקול הנשי מהשוליים למרכז, מהשתקה לדיבור, מהסתרה לניראות. הספר מציג את תופעת סדרי הנשים כיצירה חדשה וחתרנית.

להלן דוגמה מתוך ההגדה בהוצאת המדרשה באורנים והקיבוץ המאוחד, הכוללת את הנוסח המסורתי, יחד עם טקסטים חדשים של יוצרות המאירות באור חדש את הטקסט הקדום, ומוסיפות לו את נקודת המבט הנשית.

חג שמח.

מודעות פרסומת

Nonhuman Feminism – בין הזר למוכר

מריה של פריץ לנג "מטרופוליס"

מריה של פריץ לנג "מטרופוליס"

 Nonhuman Feminism הוא  נושאו של גליון Feminist Theory  החדש.  המונח נראה לי כטומן דבר והיפוכו והתלבטתי כיצד לתרגם אותו.  הרמתי טלפון לד"ר עדנה גורני שכתבה את הספר בין ניצול להצלה: חשיבה אקו פמיניסטית על יחסי טבע, תרבות וחברה בישראל בהוצ' פרדס, וממנה למדתי שהתיאוריה הפמיניסטית הרחיבה את גבולות העיסוק שלה גם אל תחומים נוספים שבהם אלמנטים של יחסי כוח- ניצול משחקים תפקיד חשוב. גורני אמרה כי כדי להבין מה זה  Nonhuman Feminism עלי לקרוא תחילה על האקו פמיניזם במבוא לספרה.  מסתבר כי זאת חשיבה  הבוחנת את יחסה של החברה והתרבות אל הטבע, נשים וילידים (עמ' 22). חשיבה זו גם מבקרת את הדואליות שבבסיס התפיסה המערבית על פיצול בין האני לאחר,  כאשר בקטגורית האחר נמצא החלש, הנכבש, הזר, הנחות וזה שיש עליו בעלות ושליטה.

כל זה עזר לי להבין קצת יותר את הנושא שבו דן כתב העת לעיל.  המאמרים שבו נוגעים ביחס החברה למה שאינו מובחן כאנושי כלומר Nonhuman  ומעלים שאלות אתיות לגבי   יחסי אדם – חיות מעבדה , הגישה לגבי רובוטים דמויי אדם (אנתרופומורפיים),  היחס של החברה לשימור גופות לשם תצוגתן בתערוכה Body Worlds , הגדרת ה-Elien  מול ה-Out sider   ועוד. שמות המאמרים מעוררים ענין ללא ספק ואני הופתעתי במיוחד כיון שנושאים כאלה התחברו אצלי תמיד עם מדע בדיוני ולא עם תיאוריות פמיניסטיות.

כתב העת נמצא בספריה, מומלץ בחום.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: