רישמו לפניכם את השם ליו שיאודונג (Liu Xiaodong)

 ציוריו של ליו שיאודונג (Liu Xiaodong),  מציירי השמן הבולטים ביותר בסצינת האמנות העכשווית בסין , גרמו לי התפעלות יוצאת דופן. אני רוצה לשתף אתכם  בחוויה שהיתה לי השבוע כאשר קראתי את המאמר:  “Aftershock” מאת Eugene Wang ב- February 2012 Artforum עמודים 204 -211.

שיאודונג בטיבט

שיאודונג בטיבט

לסיפור הזה צריך להוסיף תזכורת כי בשנת  2007 כבר הוצגה עבודה שלו במוזיאון ישראל במסגרת  "תוצרת סין". באתר התערוכה מצוין כי האמנות הסינית העכשווית עוברת  תהליך של פריצה החוצה ועולם האמנות מגלה בה עניין רב.  יחד עם אימוץ טכניקות ופרקטיקות עכשוויות , העבודות מהדהדות לעיתים את המסורת עתיקת היומין של סין המפוארת.

פרויקט של שיאודונג שבוצע בשנים האחרונות עורר ענין רב ביותר. שני אסונות  שקרו בסין בשנים האחרונות "ניקרו" בדרכו של שיאודונג והפכו לנושאי שתי עבודות של שיאודונג עצומות מימדיםהמתארות נוף ודמויות בקנה מידה זהה לגודלו של הצופה.

הפרויקט המדובר  מייצג את דרך עבודתו של שיאודונג בשנים האחרונות כאשר הוא מצייר בשיטת  ה"En plein air " ( להלן הסבר על השיטה ששוכללה עם המצאת צבעי השמן בשפופרות בשנות ה-70 במאה ה-19),  כלומר מצייר באויר הפתוח בנוף הנבחר להיות נושא הציור ולא בין קירות הסטודיו.

אחד האסונות שקרו הוא אסון אקולוגי מעשה אדם  עקב זיהום תעשייתי של  אגם טייהו (Taihu) על ידי שפכי  אצות ירוקות-כחולות  והשני הוא רעידת האדמה ב-2008 שגרמה להרס עצום בחבל סיצואן (Sichuan) עם אבידות של עשרות אלפי אנשים.

שנתיים אחרי רעידת האדמה התייצב שיאודונג במקום האסון עם קנווס ענק  מול נוף של חורבות בתים וערמות זבל והחל לעבוד.  במקביל דאג לתעד את הפרויקט על ידי צלמי וידיאו שליוו אותו במהלך העבודה. הנערות העומדות מולו הינן סטודנטיות שנשכרו  כדי לשמש מודל ואינן בנות המקום. לאמן היתה מהן רק דרישה אחת והיא להגיע בלבוש הרגיל והיומיומי שלהן. לאחר עבודה של חודש ימים הושלם הציור והוא נקרא "  Out of Beichuan".

2010- Getting out of Beichuan

2010- Getting out of Beichuan

עבודתו השניה שאני מציינת כאן נקראת "Out of Taihu"  ובה נראית קבוצת נערים בסירה קטנה ללא משוטים, צפה על פני המים הירוקים המזוהמים של האגם המזוהם. למרות הציפייה שישתמש לצורך הציור באנשי המקום הוא בחר שוב לשכור את שירותיהם של ניצבים  והפעם דוקא של להקת זמרי אופרה צעירים..

2010 ,Out of Taihu

"2010 ,Out of Taihu

שתי העבודות, האחת עם נערות והשניה עם נערים מהוות צמד שמהדהד פיתגם סיני עתיק  על התמודדות מול אסונות טבע ואסונות מעשה אדם. על פי הפתגם  הדרך להתמודד איתן היא  על ידי תהלוכה של "נערים מוזהבים ונערות איזמרגד " (במשמעות בתולין) שיקלו על סבלם של הקורבנות.  הנערים והנערות בציורים נראים מנוגדים לרקע הדרמטי המאיים ומהווים נקודת אור ותקווה לבניית חיים חדשים.

תיעוד אמן במהלך עבודתו הופך לא פעם ליצירה בזכות עצמה  וכך גם במקרה  של שיאודונג. הוא תועד במצלמתו של אחד מגדולי הבמאים בסין בימינו,  ג'יה ג'אנג-קה ( Jia Zhangke) שיצר את הסרט התיעודי "דונג" (Dong) המבוסס על עבודתו של שיודונג.

ראיון עם שיאודונג

להלן סרטון המתאר תהליך עבודה אופייני לשיודונג .

על עבודות שיצר בטיבט .

מצייר את הסעודה האחרונה

על קולנוע סיני בן ימינו

יציאה דרך חנות המזכרות – בנקסי

כשנכנסים לאתר של אמן הגרפיטי הבריטי בנקסי  ומגיעים  לדפית ה- Shop  נתקלים בטקסט  המתריס הבא :

"תוכל להרגיש חופשי להעתיק כל יצירה של בנקסי באיזה אופן שתרצה למען שעשועך האישי.

תוכל לסחור ביצירת הבנקסי שלך כאוות נפשך ללא מטרת רווח.

העמד פנים כאילו זו יצירה אישית שלך משיעורי האמנות".

lifestyle

 אין זהמפתיע אם כן ששמו של הסרט התיעודי על בנקסי וחבריו נקרא Exit Through the Gift Shop .   בנקסי הוא אמן גרפיטי חתרני שעד לשעה זו אין יודעים את זהותו האמיתית.  לסרט נחשפתי לפני שלושה ימים ומאז לא מפסיקה לנבור בים המידע שזולג אלי מן הרשת. מסתבר שרבים יודעים על מעלליו של בנקסי מזה זמן.  בין פעולותיו הידועות, תא טלפון מסורתי אדום בריטי, מנוסר ומרותך מחדש שאותו הציב ברחוב ושהפך מיד למוקד הסתערות של חובבי אמנות ואספנים שהציעו עשרות אלפי דולרים.    יצירת מיצב ראוותני  עם פיל חי הצבוע בצבע הטפטים שעל קירות האולם.  הצבת בובת אסיר כבול כמו אסירי גוונטנמו באתר שעשועים בארה"ב. כל זאת אחרי שנים של עבודות גרפיטי חתרניות בכל מיני מקומות בעולם.

Phone box

Phone box

בשנת 2007 בנקסי אף ביקר בארץ וצייר על גדר ההפרדה.

ציור על חומת ההפרדה

ציור על חומת ההפרדה

הצד המפתיע בסרט הוא דוקא סיפורו של האיש המתעד את בנקסי כביכול. זהו טיירי גואטה או  MBW או  Mr. Brainwash.  הבחור הצליח ליצור קשר עם בנקסי המיסתורי ולתעד אותו בפעולה אולם בשלב מסוים בנקסי בעצמו מפנה אליו את המצלמה ואנו צופים בהשתוממות כיצג גואטה מצליח "להרים" פרויקט שאפתני ולהפוך לאמן גדול בין לילה.

הסרט שהיה מועמד לפרס הסרט התיעודי בפסטיבל סאנדנס 2011 מעורר תהיות רבות לגבי מה אמיתי ומה בדוי בסיפור הזה ומה היא יצירת אמנות אותנטית, מהו חיקוי, מהי אמנות טובה ועוד. במאי הסרט הוא בנקסי בעצמו ויש הטוענים כי הוא MBW   שחומריו המצולמים שימשו ליצירת הסרט אך אין לכך סימוכין.

בכל מקרה  אני ממליצה מאד לצפות בסרט (מהאוזן השלישית) , שעה וחצי של הנאה צרופה.

גן העדן האבוד

גן העדן האבוד : פנטזיה ופסטורליה – איכרות מיניקות באמנות הצרפתית בשלהי המאה ה-19 . זהו שמו של מאמר מאת גל ונטורה ב"טבור 4" , כתב העת השנתי לענייני היסטוריה, חברה, תרבות והגות של מרכז אירופה שהגיע השבוע לספריה שלנו.  כתב העת משובץ ביצירותיה של אילת כרמי.

אילת כרמי, "תת מימי", שמן על מיילר, 2011

אילת כרמי, "תת מימי", שמן על מיילר, 2011

המהדורה הרביעית של כתב העת "טבור" משלבת מחקרים מהארץ ומהעולם המוקדשים למושג ה"דמיון", כמו גם לכמה מנגזרותיו הרבות.
  באתר המו"ל "רסלינג" נאמר כי המאמרים בחלקה הראשון של המהדורה הזאת עוסקים במגוון של דרכים ואופנים בדמיון, בפנטזיה ובחריגה מהגבולות בציור (גל ונטורה), בספרות (סיון שטאנג, עודד שי) ובמחשבה פוליטית עכשווית (קציעה עלון, אילן גור-זאב). לצד אלו המהדורה חובקת מגוון רחב של מאמרים אשר עוסקים בעבודת הזיכרון בגרמניה ופולין (שטפן שטאך), ב"משבר ההיסטוריציזם" בגרמניה של תחילת המאה ה-20 (הרמן פול), בהשקפת עולמו ההיסטורית של אוריאל טל (נעה וולף) וביצירתו של פול צלאן (יעקב הסינג).

נחזור לאיכרות המיניקות. 

Jean-Charles Cazin, La Journée faite, 1888, oil on canvas מתוך אתרImpressionism Art Gallery

Jean-Charles Cazin, La Journée faite, 1888, oil on canvas מתוך אתר Impressionism Art Gallery

 גל ונטורה מתארת כיצד סצינות שבהן מופיעות איכרות  מניקות, משקפות את הפער בין  הייצוג האמנותי שלהן לבין המציאות שבה חיו האיכרות. מסתבר כי בשלהי המאה ה-19 חלה הרעה במצבם הכלכלי של האיכרים ורבים נטשו את הכפרים בחיפוש אחר מקורות פרנסה. למרות שחייהם היו רצופים תלאות וקשיים העדיפו רוב ציירי התקופה לתאר את האימהות כסמל השלווה והפוריות בסצנות פסטורליות.

Raymond Tournon

Raymond Tournon, pablicity for Fecondite par Emile Zola, 1899, engraving מתוך אתר L'Histoire par l'image

ונטורה מנתחת יצירות אחדות על רקע הבקורת החברתית המשתקפת מהן והראייה הנוסטלגית של עולם הולך ונעלם.

שני אמנים גדולים הלכו לעולמם בשבוע שעבר

לוסיאן פרויד, נכדו של זיגמונד פרויד מת בגיל 88 בלונדון אחרי קריירה מפוארת כצייר פיגורטיבי עז הבעה.  קיראו את  סמדר שפי המגדירה אותו במאמרה בעיתון הארץ כ"חד-פעמי אלמותי".  לנו בספריה יש שני ספרים עליו והם מלאים בתצלומי ציוריו מתקופות שונות בחייו.

מאמר ב"טלגרף"

לוסיאן פרויד - המלכה אליזבת' -שמן על בד - 2000

איוון שוובל, צייר ישראלי שחי שנים בעין כרם בבית שבנה במו ידיו, התפרסם במיוחד בזכות סדרת ציורי תל אביב שיצר בשנות ה-80 ובהם בנייני באוהאוז, בתי קולנוע ודמויות. ביקור באתר של שוובל מגלה מגוון נושאים נוספים בהם עסק.

איוון שוובל - קולנוע חן - שמן על בד - 19

איוון שוובל - קולנוע חן - שמן על בד - 1984, מתוך האתר של שוובל

%d בלוגרים אהבו את זה: