איך להתמודד עם ים המידע המקיף/מציף אותנו?

 האם גם אתם מתוסכלים מאי היכולת להכיל ולקרוא את כל הספרים שהייתם רוצים? גם אצלכם יש ערמת ספרים ליד המיטה שמחכה ליום שתתפנו? אין דרך אחת מנצחת אולם הייתי רוצה להציע שיטה המתאימה במיוחד לספרות עיונית ומקצועית: קריאת בקורות ותקצירים.

"הקוראת", ציור מ- 1773 - 1776 מאת ז'אן אונורה פרגונאר

"הקוראת", ציור מ- 1773 - 1776 מאת ז'אן אונורה פרגונאר מתוך ויקיפדיה

לקריאה כזאת שני יתרונות עיקריים, האחד באפשרות להוודע לקשת רחבה של תכנים במהירות וביעילות . היתרון השני טמון ביכולת הסינון שמאפשרת הקריאה התמציתית, הבנת עיקרי הדברים ובהחלטה האם הספר או כתב העת ראויים לרכישה.  החסרון העיקרי של השיטה הוא בשיטחיות המידע אך לא תמיד אנו נדרשים לידע מעמיק ממילא, אלא רק "להיות בעניינים".

איפה אני מוצאת ביקורות ותקצירים? כולם מכירים את מוספי הספרות למיניהם שהם מקור לא אכזב, אך יש גם מקורות נוספים. למשל "סוציולוגיה ישראלית" הוא כתב עת אקדמי היוצא כל חצי שנה ובנוסף למאמרים, מוקדש חלק נרחב ממנו לבקורות ספרים.  בגליון החדש שהגיע רק השבוע (כרך יג, גליון מס' 1 )  מוקדש חלק גדול לבקורות וסקירות של ספרים ואפילו של סרטים תיעודיים.   כך למשל: תמר אלאור כותבת מאמר בשם   "מי מוכן לסחוב על גבו את הסרט הזה?- התבוננות בטרילוגיית הסרטים של רון עופר ויוחאי חקק על החברה החרדית" .  אלאור מתיחסת לשלושת הסרטים גיוואלדחרדות ו דת.קום  ולדעתה, ואני מצטטת:  "מי שיצפה בשלושת הסרטים יקבל תמונה טובה למדי על הנעשה בחברה החרדית בראשית שנות האלפיים..".

עוד סקירה מענינת היא  של סיגל גולדין על ספרה של ציפי עברי שבצעה מחקר השוואתי של "תרבויות ההיריון" ביפן ובישראל.

כתב העת מכיל  כמו תמיד זאת ועוד ומכל טוב.

%d בלוגרים אהבו את זה: