פרויקט טיפולי דרך אמנות מסייע לבני נוער בכפר באלסקה לדבר על התאבדות בקהילה שלהם

גמבל, אלסקה, נמצא על האי סנט לורנס בים ברינג. בימים בהירים, סיביר נראית מרחוק. אנשים חיו על האי במשך אלפי שנים ופיתחו אסטרטגיות ציד והשרדות . / צילום על ידי Kiliii Yuyan, NPR

"אני עומד עמוק בשלג בליל ירח על אי באמצע ים ברינג, מתבונן באנשי הקהילה הזאת, כמעט כולם סיבריאן יופיק, (Siberian Yupiks), ממתינים לבואם של ציידים שהביאו את אחד  ממקורות המזון העיקריים של הכפר. בשבועות האחרונים הייתי מורה לאמנות בבית הספר התיכון כאן, לומד על ניצחונות ומאבקים של הקהילה, ואני מרגיש מושקע לגמרי בציפייה לציד."

במילים אלה (בתרגום חופשי ) נפתחת הכתבה :  In The Land Of Hope And Grief  שפורסמה לאחרונה באתר Pacific Standard המתארת את חוויותיו  של  צלם אמריקאי ממוצא סיני,  ,Kiliii YüyanKiliii Yüyan העוסק בתיעוד קהילות נידחות.  בחודש מרץ 2018 הוא מגיע  לגמבל (Gambell)  באלסקה ועושה שם פרויקט ייחודי המותאם לילדים ובני נוער.   גמבל  הוא אחד משני ישובים קטנים השוכנים על האי סנט לורנס בים ברינג קרוב יותר לסיביר מאשר לאלסקה. בשני הכפרים של האי,  חיים ילידי המקום בתנאים קשים למרות נסיונות מסוימים של ממשלת ארה"ב להטיב עמם. הבידוד והריחוק הביאו עימם  בעיות שונות כמו אלכוהוליזם והתעללות במשפחה.  באי קיימים שיעורי ההתאבדות הגבוהים ביותר באלסקה.

Kiliii Yüyan"כשהגעתי לקהילה במארס 2018, המשימה שלי היתה ליצור תוכנית למניעת התאבדות בבית הספר  בשיתוף עם המורה לאמנות והצוות.  כצורה של תרפיה אמנותית, עשינו מסכות מעיסת נייר עם התלמידים".

תרבויות הילידים הארקטיים, כגון היופיק,  ידועות כמביעות רגשות בצורה מאופקת ביותר ולכן פעילות זו של יצירת מסכות תוכננה לשחרר חלק מהרגשות העצורים הללו. התלמידים התבקשו ליצור  שתי מסכות: האחת מייצגת את האבל הפנימי והחושך, והשניה מייצגת  שמחה ותקווה. במשך שלושה שבועות, חקרו התלמידים באינטרנט ובספרים את טקסי  היופיק המסורתיים .

mask4

ג'וסטינה מייק, מסכה עם שיניים (מסכה מסורתית מעץ ונוצות) , 1994

"החזון שלי היה לצלם את התלמידים לבושים במסכות שלהם במקומות שיחברו אותם קרוב יותר לאבל שלהם ולהנאות שלהם.  כמה תלמידים הובילו אותי אל מגרש הכדורסל, שם נזכרו בחבר אהוב ושחקן כדורסל שהתאבדו לאחרונה. כשעמדתי במקום  יכולתי לחוש את הכאב שהניע את התלמידים ביצירת מסכות הכאב. כדי ללכוד את השמחה  ביקשתי כמה מהם שייתנו לי לצלם אותם בבתיהם. התנאים בבתים אלה היו בסיסיים מאד אך היתה הרבה אהבה שבאה לידי ביטוי בתצלומים של משפחות וחברים שקישטו את הקירות."

LA (left) reflects on family and loss at home in her mask of grief. Though her family has more than most, she is not insulated from the stream of deaths in the community; IK (right) feels a sense of relief when she is with her family. She wears her hope mask in the family home, where so many of her joyful memories come from.

נערים מציגים את מסיכותיהם בביתם

NA wears his pure white mask of hope in the art supply closet at school (center); Also pictured: NA standing outside a shattered school window wearing his hope mask (left) and his featureless grief mask (right). As with many Yup'ik, speaking about emotions is immensely difficult for him.

"נער לובש את מסכת התקווה הלבנה והטהורה בחדר האמנות בבית הספר (במרכז); בתמונה משמאל הוא עומד מחוץ לחלון המרוסק בבית הספר עם מסיכת התקווה שלו . בתצלום מימין הוא חובש את מסכת האבל חסרת התווים . בדומה לשאר היופיק, הדיבור על רגשות קשה מאוד עבורו."

Kids play on a snowy playground in the light of Arctic spring. With each new generation, the traumas experienced by previous generations grow more distant, though the community's youth will undoubtedly face new challenges as they come of age.ילדים משחקים על מגרש משחקים מושלג לאור האביב הארקטי.

"במהלך הזמן שלנו יחד, שאלתי את התלמידים איך השפיעו עליהם  ההתאבדויות בקהילה. היה ברור שזה השפיע כמעט על כולם, אבל היו גם מקרי מוות מסרטן ותאונות.  למרות כל האובדן הטראגי הזה, רבים מהם נראו כבעלי גישה בריאה לחיים. עמידותם גרמה לי לתהות – אם הייתי מוקף כל כך הרבה צער, האם אני הייתי מוצא את הכוח להמשיך?"

לקריאה נוספת על תושבי האי והחיים בו:

http://www.bssd.org/

Gambell's Children: The Struggle for Survival of Alaska's Indigenous Culture

 

ה- AIR , כלי עזר בתהליך טיפול ומחקר

למי מאיתנו שאינו בקיא בתכולת ארגז כליו של המטפל באמצעות אמנות אני רוצה לספר על כלי מעניין שנקרא  Audio- Image Recording  או  בקיצור AIR.  מדובר בשיטה פשוטה המשלבת קול ותמונה כאמצעי שיקוף התהליך הטיפולי . מקור הכלי בשנת 2007 במערכת הבריאות בבריטניה כאשר התעורר צורך לספק מידע ותיאור של  בעיות נפשיות.   בגלל הקושי המיוחד לבטא  תחום זה באופן אינפורמטיבי וישיר חיפשו דרך ייחודית ויצירתית שתענה על צורך .

rart_a_791997_o_f0002g

בשנת 2008 פורסם מחקר   על תכנית פיילוט של משרד הבריאות הבריטי עם טייט הבריטי שבו נבחן השימוש ביצירות אמנות ידועות ויצירות אישיות של מטופלים כדרך לתאר מצבי נפש שונים. דרך הצגת היצירות הצליחו אנשים לתאר את רגשותיהם בצורה בהירה יותר. הדיון ביצירות הוקלט כאשר ברקע  נראית התמונה עליה מדובר.   התברר  כי בהצגת תמונת סטילס (ללא תנועה) הצופה מרוכז יותר בדברים הנאמרים ובניואנסים של הקול כאשר עיניו נעות על פני היצירה בהתאם לדברי המטופל.   הביטוי המילולי עבד בשני מישורים : הוא  היטיב לתאר מהלכי נפש בפני הצופה וגם עזר מאד למטופלים בבואם לתאר את תחושותיהם.  יתרון נוסף המתלווה לשיטה הוא החיסיון המוחלט של פני הדובר. 

הסרטון  :  What Happens In Art Therapy  הוא הסרט הראשון (2008) שצולם בשיטת ה- AIR   שבה המטופלת "סם" מתארת את תהליך הטיפול נוכח שתיים מן העבודות שיצרה.

ביוטיוב נמצא סרט נוסף בשם AIR recording by Nadine Wilkinson שהדוברת בו היא ילדה בת 6 שנים.

למעוניינים במידע נוסף :

את הפרטים הנ"ל דליתי מתוך מאמר חדש שהתקבל בספריה השבוע :

תקציר המאמר:

This paper outlines the development to date of two art therapy practice research tools: the audio-image recording (AIR) format and an art-based semi-structured interview entitled Reflect Interview. These aim to capture service user views of what changes, and what mechanisms cause change, in the art therapy they have received. A feasibility study was undertaken to establish whether these tools could be used to build credible data sets across multiple sites and populations. Results indicate this is possible if the data collection period is longer than six months. The authors argue that results indicate the tools have high respondent validity, are unobtrusive to administer in naturalistic settings and offer a novel contribution to art therapy research from within its practice.

  • מאמר נוסף מומלץ מאותו כתב עת :
  • The role of art therapy in a pilot for art-based Information Prescriptions at Tate Britain
  • David Shaer, Kirstie Beaven, Neil Springham, Silke Pillinger, Alan Cork, Jane Brew, Yvonne Forshaw, Pauline Moody, Chris ‘S.’
  • International Journal of Art Therapy 
  • Vol. 13, Iss. 1, 2008
  • תקציר המאמר :
  • This paper describes the results of a pilot project involving a partnership between Oxleas Foundation NHS Trust and Tate Britain aimed at producing art-based information prescriptions. Carers and service users used visual images, in the form of art works in Tate Britain and self-created pictures, as a means of communicating their experience for others who had similar conditions and experiences. The imagery and the discussions involved were recorded in Podcast form to be given to those newly entering into contact with mental health services. Whilst explicitly not aiming to be a therapy intervention, art therapy played a particular role and this is explored in the paper, specifically as a tool for psychological engagement with art works and in the management of risk. The pilot showed that information prescriptions produced this way communicated emotionally relevant material in an accessible form. An added benefit of the sessions was that participants found the production method itself helpful for processing troubling experience and engaging with the gallery's work on a personal level. This has implications for clinical art therapy practice.

מחקרים חדשים – סקירה

הגליון האחרון של (The Arts in Psychotherapy (39/5  שופע מאמרים מעניינים :

הראשון בהם הוא מאמרם של רונן ברגר (Ronen Berger) המרצה אצלנו ושל מיה טיירי (Maya Tiry) :

 The enchanting forest and the healing sand—Nature therapy with people coping with psychiatric difficulties

מי שקרא את "היער המרפא" של ברגר ולהד  ודאי מכיר את נושא  הטבע-תרפיה אך אביא את עיקרי הדברים של המחקר  כפי שמופיעים באתר המו"ל (Elsevier) :

► The article presents Nature Therapy's core concepts and highlights possible connections with Drama and Art Therapy.

 ► The article introduces ways in which the connection with nature, coupled with verbal and creative work in nature empowers adults coping with emotional and psychiatric difficulties.

► The article highlights the potential of creative and non-verbal work and of therapeutic processes that relate to the right hemisphere of the brain.

במאמר מתואר מחקר המוכיח כיצד עבודה יצירתית בלתי-מילולית בטבע יכולה להעצים אנשים בוגרים בעלי קשיים רגשיים ונפשיים.  המחקר  נסמך על שני רצפים קצרי מועד של טיפולים בטבע עם קבוצה  בישראל ומציג נקודות אפשריות להשקה  עם דרמה ותרפיה באמנות. כמו כן קושרים הכותבים את התהליך הטיפולי עם צידו הימני של המוח – זה האמון על דמיון, רגשות וגוף.

המאמר הבא נכתב על ידי 4 חוקרות מקוריאה (Seong-in Kim , Hyung-Seok  Kang  , Sooji Chung Eun-joo  Hong , ) שחיברו יחדיו 3 מבחני אישיות כדי ליצור כלי  הערכה משולב להערכת מצב נפשי של חולי דמנציה (בקוריאה יש אחוז גבוה של חולי דמנציה , מסתבר).

A statistical approach to comparing the effectiveness of several art therapy tools in estimating the level of a psychological state.

כך מתוארים עיקרי המאמר :

► A statistical method to compare the effectiveness of tools.

► A regression model to estimate the level of psychological state.

► The PPAT, FSA, and SMC compared in estimating the level of dementia.

הסבר קצר על שלושת המבחנים:

PPAT או Person Picking an Apple from Tree  הוא מבחן בו מתבקש המטופל לצייר אדם קוטף תפוח מעץ.

FSA   או Face Stimulus Assessment   הוא מבחן בו מתבקש הנבחן לצייר פנים בתוך קווי מיתאר של פנים  נייטרליים.

SMC או   Structured Mandala Coloring הוא מבחן בו יש לצבוע  מנדלה בעלת קוי מיתאר בלבד.

בשלושת המבחנים נבדקים פרמטרים שונים החל מקשת הצבעים , הדיוק במילוי קווי המיתאר , עוצמת הקו, פירוט התיאור, הגיון התיאור, ניצול שטח הדף ועוד.הכלי שפותח להערכת רמת הדמנציה מושווה במאמר לכלי מסורתי אחר ונמצאו קווים משותפים המעידים על אמינות הכלי החדש.

להלן האיור המצורף למאמר ובו ניתן לראות בבהירות את תוצאות המבחן כאשר  שני הציורים העליונים מסמלים מטופלים שאין להם דמנציה כלל ואילו האחרון סובל מדמנציה באופן ודאי.

Microsoft Word - 2.docxמאמר נוסף שראיתי לנכון לכתוב עליו כאן הוא גם כן של חוקר ישראלי : הוד אורקיבי (Hod Orkibi) הכותב באופן תדיר ונושא עבודתו הוא יחסם לעשייתם האמנותית האישית של סטודנטים הלומדים במגמות התרפיה השונות פני ובמהלך לימודיהם.

Students’ artistic experience before and during graduate training

להלן עיקרי הנושאים במאמר:

► Students’ artistic conception changed from aesthetic product to expressive process.

 ► Students refrained from personal art making outside of training.

 ► Socialization in practicum cultivated students’ collective professional identity.

מאמר נוסף שעניין אותי אישית נעשה על ידי  Jessica Detlefsen Trzaska מארה"ב :

The use of a group mural project to increase self-esteem in high-functioning, cognitively disabled adults

המחברת מתארת תהליך מחקר המשלב עשיית ציור קיר על ידי קבוצת מבוגרים הסובלים מבעיות קוגנטיביות כדי להעצים את הערכתם העצמית.   אני מצטטת מתוך  נספח המאמר כלשונו :

This mural was completed on April 19, 2006. It is about (Agency Name), our favorite programs, and all the things we have learned here to help us be independent. While making the mural we were able to spend time with people we normally don’t, and make new friends. We found the experience to be fun, relaxing, enjoyable, challenging, and interesting. None of us had ever worked on a mural before so this was new and different. We all worked as a team and helped one another out. We did this mural for (Agency Name) because it is a great place to live and learn new things.

 זהו ציור הקיר שיצרו במשותף:

Microsoft Word - 13.docx

 אני ממליצה בחום להכנס לספריה ולעיין בשאר המאמרים!

 

סוגיות אתיות בטיפול באמצעות אמנות

מטופלת מזמינה אותך לחתונתה .

 מטופל לשעבר מוצא אותך ברשת חברתית ומציע לך חברות.

אתה נותן טרמפ למטופל שלך כדי למנוע בעדו מלהמתין לאוטובוס במזג אויר סוער.

 

אתה מגלה ששעת טיפול עולה למטופל שלך  בשכר יום עבודה  מלא.

כמו בכל מקצוע חופשי גם בתחום התרפיה באמנות נוסח אוסף מקיף של הנחיות כיצד לפעול בשאלות אתיות שונות המתעוררות במהלך ההתמודדות המקצועית.  הפעילות בשטח שולחת את המטפל לא פעם חזרה  לקרוא מחדש את ההנחיות כדי להחליט כיצד יש לפעול במקרה זה או אחר. אולם, למרות זאת, לא פעם נותר המטפל עם טעם של חסר כאשר השאלות האתיות נעשות מורכבות  יותר  שהרי בבני אדם עסקינן.  שאלות אתיות חדשות נוצרו במהלך העשור האחרון והמטפל נדרש להן  לעיתים קרובות.

גליון Art Therapy  האחרון (דצמבר 2011) שהגיע לספריה  מוקדש כולו לנושא האתיקה בתחום הטיפול באמצעות אמנות. עורכת הגיליון  לין קפיטן (Lynn Kapitan) טוענת כי למרות שיש חפיפה בין הכללים האתיים במקצועות הטיפול השונים הרי שבתחום האמנות קיים לדעתה מקום לבחינת הכללים בצורה ייחודית ממש כשם שפרקטיקת האמנות  דורשת מהאמן לראות מעבר למובחן ולברור ומחברת אותו לרגשות אותנטיים.  קפיטן מחזקת את קיומם של הכללים הבסיסיים ומאמצת את הגישה כי מטפלים באמנות יפעילו את שיקול דעתם הייחודי והרגיש בשעה שהם נתקלים בדילמות  עדינות.

הגליון מאיר את הנושא על ידי מספר כותבים:

רנדי וויק (Randi Vick) בוחנת היבטים אתיים של תערוכת אמנות אשר האמן  המציג סבל מבעיות נפשיות.

בלקופר ומק'נט (Belkofer & McNutt) בוחנים את מקצוע הטיפול באמנות נוכח המדיה השיתופית באינטרנט.

אלדרס, בק, אלן ומוסינסקי  (Alders, Beck, Allen & Mosinski)  מעלים את הדילמות האתיות והמקצועיות שמתעוררות בשילוב טכנולוגיות חדשות במסגרת טיפול.

דיוור, (Deaver) דנה בנושא הפיקוח  המוסדי על האתיקה בתהליך מחקרי בטיפול דרך אמנות.

בהמשך הגליון  מובאות ארבע נקודות השקפה לגבי דילמות טיפוליות מיוחדות.

הקריאה בגליון זה מעוררת מחשבה במיוחד ומאד מומלצת.

רשומות ישנות קודמות

%d בלוגרים אהבו את זה: